הדתה, הדרה וצבא: אפס ביחסי מגדר?
יפת ואלמוג, 2016
מבוא
שוויון מגדרי בצה"ל אינו סיפור של התקדמות רציפה. בפתח שנות האלפיים צמח חסם חדש בפני שירות משמעותי, מכבד ושוויוני של נשים: פקודת מטכ"ל המכונה "כללי השילוב הראוי". חסם זה סמוי אך רב עוצמה, והוא תוצאת לוואי של המשפטיזציה של ההלכה היהודית ושעתוקה מן החיים האזרחיים אל החיים הצבאיים. ההדרה בצה"ל היא מקטע בנרטיב רחב יותר של הדרת נשים במרחב הציבורי בחסות הלכתית: טשטוש דמויותיהן על שלטי חוצות, דחיקתן לירכתי "קווי מהדרין" ואיסור על קולן להישמע בטקסים.
נשים בצה"ל: מסע בין-דורי של שוויון מגדרי
דור ראשון: נשים בשולי הצבא
צה"ל היה הצבא היחיד בעולם שנקבעו בו שירות חובה ומילואים לנשים, אך הגיוס נשען על הפרדה מגדרית ועל חלוקת עבודה מסורתית. חיל נשים נפרד (ח"ן) כונן בתוך צבא הגברים, ברוח התפיסה שגברים הם הצבא ונשים הן בצבא: הכשרתן הרובאית הוגבלה והן אומנו להדגיש את נשיותן והופעתן. השיבוץ נעשה באופן שיורי, התפקידים שנפתחו היו תפקידי עזר ושירות, ו"פקידה" ו"חיילת" נהפכו למילים נרדפות. לצד "תקרת הזכוכית" ניצבה "רצפת פלדה" שחסמה תפקידים עוד לפני הגיוס. שילוש הפטורים, מטעמי מעמד אישי, מצפון ודת, ביסס חוזה חברתי ממוגדר, תפקיד צבאי לגברים ותפקיד רבייתי לנשים, ואף שימש כסות למשטור הגוף הנשי.
דור שני: מהפכה של שוויון מגדרי
בג"ץ מילר (1995) קעקע את המשטר הממוגדר בסרבו לראות בשיקולים תקציביים ותכנוניים הצדקה להפליה, ופתח לפני נשים את קורס הטיס. תיקון לחוק שירות ביטחון משנת 2000 קבע זכות שווה של אישה וגבר למלא כל תפקיד, מאות פקודות מפלות בוטלו, אלפי מקצועות נפתחו ושיעור הנשים בשירות פקידותי צנח. נשים החלו לשרת ביחידות קרביות, המיון וההכשרה עברו האחדה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
