האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

בית לנפש: החיפוש אחר העצמי האמיתי והמרחב הנפשי (סיכום עמ' 417-444)

סיכום בעברית בהיקף 2244 מילים, של הפרק:

מטרי, י. (2005). בית לנפש: החיפוש אחר העצמי האמיתי והמרחב הנפשי. תל-אביב: מודן הוצאה לאור.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

בית לנפש: החיפוש אחר העצמי האמיתי והמרחב הנפשי (סיכום עמ' 417-444)
מטרי, 2005

אובדנים הם חלק מהותי ובלתי נפרד מחיי האדם. מטופלים רבים מגיעים לטיפול עם מצוקות הקשורות באובדן.

פרויד: אבל ומלנכוליה
פרויד גורס כי אבל ומלנכוליה (דיכאון) הינם מצבים נפשיים דומים. הן בזמן תהליך האבל והן במצב המלמכולי לפיו אנו עדים לצמצום החיוניות: העניין בעולם החיצוני פוחת לחלוטין, ניכר קושי ביכולת לאהוב.
יחד עם זאת, למלנכוליה יש כמה אפיונים המצביעים על תהליכים פנימיים שאינם זהים למתרחש בתהליך האבל "הנורמלי". במלנכוליה מופיעה פגיעה בדימוי העצמי, הבאה לידי ביטוי בתוכחות עצמיות ובגידופים עצמיים, עד כדי ציפייה לעונש. באבל, לעומת זאת, לא ניכרת באופן רגיל פגיעה בדימוי העצמי.
פרוייד מציין שהכעס והאשמה שהיו אמורים להיות מופנים כלפי האובייקט האהוב שנטש ופגע בנטישתו, מופנים כלפי העצמי, ומקבלים לעיתים אופי כפייתי של כעסים החוזרים על עצמם, של גינוי עצמי והאשמה עצמית - תופעות מוכרות ומאפיינות של המצבים הדכאוניים.
פרויד מציג מבנה אישיות ייחודי של היחיד המועד למלנכוליה. המלנכולי בוחר מלכתחילה את קשריו באופן נרקסיסטי. כך שבבחירה נרקסיסטית האני של היחיד מתקשה להבחין בין חלקיו של עצמו לבין תכונותיו של האובייקט העצוב. ערבוב זה יכול להסביר מדוע עם הפרידה והאובדן המלנכולי מבטא מצב נפשי כאילו איבד חלק מהאני שלו. הסבר נוסף לתופעת המחשבות האובססיביות אצל המלנכולי הוא כי המלנכולי חש מלכתחילה יחס אמביוולנטי כלפי האובייקט עימו היה קשור ושאבד לו. אמביוולנטיות זו יכולה להסביר מדוע התקשה המלנכולי להפנות את כעסיו ואת עויינותו כלפי האובייקט (כלפיו הוא חש גם אהבה ולכן מתקשה לכעוס עליו) ומדוע הופנה הכעס בסופו של דבר כלפי עצמו.

מלאני קליין: העמדה הדיכאונית
מלאני קליין מעלה כמה רעיונות לגבי היווצרותם של רגשות אהבה ושל הכרת תודה. היא סבורה שאלו נובעים אצל התינוק בתגובה לאהבה ולטיפול של אמו. היא טוענת שכוח האהבה כמו גם כוח השנאה (כוחם של האימפולסים ההרסניים) מצויים בנפשו של התינוק מתחילת חייו. כשמתעוררים בפנטזיה הלא מודעת של התינוק הפחדים לאבד את אובייקט האהבה האימהי, מתרחש צעד חשוב קדימה בהתפתחות הנפשית. קליין אמרה שהנטייה ההרסנית של התינוק, הקיימת מתחילת חייו, כלפי שד וגוף האם, יוצרת אשמה מגיל מוקדם ביותר במערכת הנפשית של התינוק - אשמה על האחריות האישית בשל התוקפנות הבאה מתוך עולמו הפנימי.
קליין דנה גם באיכפתיות כלפי הזולת - רגש המתעורר אצל התינוק כלפי האהובים הסובבים אותו. רגש זה קשור לדעתה לאימפולסים ההרסניים, ונובע מצורך עמוק המתעורר בפנטזיה הלא מודעת של התינוק להקריב עצמו כדי להחזיר לתיקונם את האנשים האהובים שבפנטזיה זו ניזוקו או נהרסו על ידי האימפולסים ההרסניים ועל ידי כוחות השנאה שלו.
בנוגע לאבל ואובדן, היא מנסה להסביר כיצד מתחילת החיים מתמודד התינוק עם מצבים רגשיים של אובדן ואבל. תגובות היחיד לאובדנים מאוחרים יותר בחיים, מושפעות מאופן התמודדותו על האובדנים של תחילת חייו. קיימות 2 עמדות רגשיות עקריות בהתפתחות הנפשית של התינוק והמבוגר. אצל היחיד ניתן להבחין ב-2 עמדות של התייחסות לעצמו ולעולם מהבחינה...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^