אתיקה של מחקר
Bird & Lamoureux Scholes, 2011
מבוא
חקר הדת עוסק בחיי הדת של אנשים אחרים, ואין בו רק ניתוח סמלי או שחזור ארכיאולוגי אלא גם מפגש עם המבטאים בטקסטים ובמעשים את חייהם, ואיסוף הידע ומסירתו מתרחשים בשיחות חופפות עם הנחקרים ועם קהלים מגוונים. אין בתחום קוד אתי מקצועי, בין היתר משום ריבוי הדיסציפלינות ועמדותיהם של חוקרים חילונים, מחויבים דתית או בני קבוצות לשעבר, ועם זאת כמה עקרונות יסוד משותפים לו.
סוגיות אתיות עולות בשלושה אופנים: עוולות, הפרה גלויה של תקנים מוסריים או חוקיים כהצגה כוזבת של עדויות, גניבה ספרותית, כפייה או הסכמה שהושגה במניפולציה, שמולן נקבעו הליכי תלונה ובירור; כשלים מוסריים, נפילה מתקני הצטיינות כיידוע חלקי, האצרה (reification) של קטגוריות הניתוח ודחייה מהירה של דברי הנחקרים כסיפורים שרתיים; ודילמות שיותר מעמדה אחת מוצדקת בהן. בגילוי עוולות בקבוצה הנחקרת, כהתעללות בילדים, קמה חובה לבחון אם הופרו תקנים חוקיים ואם לדווח.
חלק ראשון: שלושה עקרונות מנחים
שלושה עקרונות מנחים כל מחקר: כיבוד כבודם ושלמותם של הנחקרים, תקשורת כנה ואובייקטיבית עימם ועם הקהלים, והפעלת שיקול דעת באחריות. אין תפקידם רק לרסן פרקטיקות מפוקפקות אלא לזהות את תכליות המחקר, ולהזהיר מהתעלמות ממי שאינו מיוצג במקורות הכתובים.
כיבוד כבודם ושלמותם של האחרים
יש לקחת ברצינות את ההסברים שהנחקרים נותנים לסמליהם ולטקסיהם ולא לכלול אותם במסגרות ההתייחסות של החוקר; גישה אחת מדגישה שאין האתנוגרף תופס את מה שמודעיו תופסים אלא את ההבעות והטקסים שהם תופסים באמצעותם. מול רדוקציה של הדת לתפקידים חברתיים הוצע ריאליזם סמלי, לנתח דתות במונחיהן שלהן ולהבין בהוקרה כיצד הן מציגות עצמן...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
