אינטימיות, תשוקה ומחויבות בקשרים רומנטיים של מבוגרים: מבחן לתיאוריה המשולשת של האהבה
Acker & Davis, 1992
התיאוריה המשולשת של האהבה
התיאוריה המשולשת של האהבה מניחה שלושה ממדים יסודיים המרכיבים את צורות האהבה השונות. אינטימיות היא מכלול התחושות המטפחות קרבה, התקשרות וחיבור בין בני הזוג, והיא הרכיב החמים שבו שוכנים הנוחות והרוך. תשוקה היא מקורות העוררות, ולא רק המינית שבהם אלא גם צרכים של הערכה עצמית, שייכות ומימוש עצמי, והיא הרכיב הלוהט. מחויבות היא בחירה מכוונת לאהוב ולאחר מכן לשמר את האהבה, ומשום היותה ההיבט השקול ביותר היא הרכיב הקר.
רמות הרכיבים משתנות באורח צפוי לאורך הקשר: האינטימיות הנחווית דועכת ככל שהקשר נעשה צפוי, התשוקה גבוהה בתחילה ויורדת עם התפתחות כוח נגדי, והמחויבות עולה, מאיצה ומתייצבת. משך הקשר נמדד הן באורכו והן בשלבו, מיציאה מזדמנת ועד נישואים, והשלב אמור לנבא את המחויבות ואילו האורך את הדעיכה בשני הרכיבים האחרים. לכל אדם משולש ממשי המשקף את רגשותיו, משולש נתפס של רגשות בן הזוג ומשולש אידיאלי, ופערים ביניהם גורעים משביעות הרצון.
רקע אמפירי ומטרות המחקר
התמיכה האמפירית בתיאוריה דלה. מחקר מוקדם על עשרים וארבעה זוגות סטודנטים בחן את האינטימיות בלבד ומצא שהמנבא החזק ביותר של שביעות הרצון הוא הפער בין האינטימיות הרצויה מבן הזוג לזו הנתפסת אצלו. הכלי הייעודי הראשון, סולם האהבה המשולש (STLS), פותח על 84 מבוגרים בגיל ממוצע 28 ומונה 36 פריטים בשלושה סולמות בני 12. ניתוחי גורמים חשפו בו חפיפה חריפה, 22 פריטים חשודים ומתאם ממוצע של 0.86 בין הסולמות, ומחקר על יותר מ-400 סטודנטים העלה שהוא מודד אולי ממד יחיד.
מכאן שלוש בעיות: האם...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
