תתי קבוצות גנטיים של השפות השמיות
Faber, 1997
הבסיס להרבה דיונים על הקשרים בין השפות השמיות הוא השאלה כמה שיטות הודו אירופאיות מתאימות עבור גילוי הקשרים הללו. כלומר האם בזכות שיטות מסורתיות של בלשנות משווה ניתן להבין את הקשרים בין השפות השמיות? או האם יותר מתאים לראות את הדמיון בין השפות השמיות כדבר הנובע מקשרים קרובים, תרבותיים וגיאוגרפיים בין קהילות שדיברו שפות שמיות, ולא כהוכחה של מורשת בלשנית משותפת? עולה גם כי אפילו מודלים גנטיים אינם מתאימים עבור שפות שמיות. הדמיון בין השפות השמיות קשור להשפעה הלשונית של המהגרים האמורים לאזור הים התיכון, לים המלח, לאזורים באוקיינוס ההודי ולמסופוטמיה. הדברים הדומים בין השפות השמיות משקפים את היעילות של האימפריאליזם הלשוני של האמורית. גישה זו מבקשת לשאול את השאלות הבאות:
1. מה היו הקשרים בין השפות השמיות לפני הכיבושים האמוריים?
2. אם שפת הדיבור הכנענית המקומית לא הייתה קשורה גנטית לאמורית, אז למה היא (הכנענית) הייתה קשורה ומדוע אין כל עדות ליחסים בין שתי השפות הללו?
3. אם הכנענית הייתה קשורה לאמורית, אז כיצד הן היו קשורות?
משמעות השאלות הללו היא שלא ניתן להתייחס להשפעתה של שפה שמית כלשהי על שפה אחרת בבידוד מהקשרים הרגילים בין שפות. באופן דומה לא ניתן להתייחס לקשרים הגנטיים בין השפות השמיות בבידוד מדפוסי המגע שבאים לאחר מכן. כלומר מודלים גנטיים של שייכות לשונית ומודליים אזוריים של השפעה לשונית הדדית משלימים אחד את השני ולא מתחרים אחד בשני. חלק מנקודות הדמיון הוא עדות לקשר גנטי, בעוד שחלק אחר מהן הוא עדות להשפעה הדדית. במקרים מסוימים יכול להיות קשה או בלתי אפשרי לקבוע אם דמיון בין שתי שפות שמיות נובע ממוצאן המשותף או ממגע שלאחר מכן. הקמתה של תת קבוצה לשונית מחייבת לזהות חידושים המשותפים לכל החברים בה ורק להם. התקרבות אקראית ושינויים טבעיים מאוד יכולים להתברר כמטעים ולכן אין לכלול אותם. אין לכלול גם מאפיינים מקומיים מכיוון שהם משקפים מגע שלאחר
פיצול ולא את שפת האבות הקדומים. בהינתן הדעה הזאת הוצע שחידושים מורפולוגיים יהיו הכלל המנחה הטוב ביותר בחלוקה לתתקבוצות במשפחת שפות. לשפות השמיות יש מורפולוגיה עשירת נטייה וגזירה שעקרונית אמורה להיות ערכית בייסוד של תבניות חידוש. מכיוון שהרבה חידושים מורפולוגיים בשפות השמיות כוללים חילופי תנועות והרבה שפות שמיות עתיקות נשמרו בכתב שמציין מעט או כלל לא את איכות התנועות, השוואות מורפולוגיות הן לא תמיד מושלמות. למרות זאת, הצליל הוא העיקרון שמסתמכים עליו בחידושים מורפולוגיים משותפים בייסוד תתקבוצות....
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
