תרבות והתפתחות מוסרית
Shweder et al., 1987
החוקר קולברג הציע תיאוריה מרכזית בדבר ההתפתחות של החשיבה המוסרית- תיאוריית השלבים של קולברג. תיאורית התפתחות מוסרית קוגניטיבית אוניברסלית. קושרת בין התפתחות המוסר והתפתחות קוגניטיבית.
הנחות התיאוריה:
• החשיבה המוסרית מתפתחת בשלבים, החל מהילדות המוקדמת. התקדמות בשלבים תלויה בקיומו של השלב הקודם. השיפוט המוסרי בכל שלב מורכב מהשיפוט שבשלב הקודם, ודורש חשיבה מורכבת יותר.
• השלבים של התפתחות החשיבה המוסרית תואמים לשלבי התפתחות קוגניטיבית (הסקה סיבתית רציונלית).
• השלבים הינם אוניברסליים. 6 השלבים קיימים בכל תרבות ומופיעים באותו סדר.
השלבים בתיאוריה של קולברג
א. השלבים הפארא-קונבנציונליים: חשיבה אגואיסטית בהקשר לאני. אירוע נשפט כמוסרי או לא בהתאם להשלכות שלו על האני (אני ארוויח? מוסרי. אפסיד או איענש? לא מוסרי).
1) ילדים קובעים מה טוב ומוסרי לפי ההשלכות הפיזיות על מבצע ההתנהגות (דוגמא: אני לא מצייר על הקירות כי אז אחי ירביץ ויכאב לי).
2) ילדים קובעים מה מוסרי לפי המידה שבה ההתנהגות מספקת את הצרכים של המתנהג (דוגמא: ילד היושב בכיתה בשקט אך ורק מתוך ציפייה לקבל בתמורה סוכרייה).
ב. השלבים הקונבנציונליים: חשיבה קונפורמית למוסכמות חברתיות, מה שקובע זה מה שהסמכות או הקבוצה מעריכה כ"נכון" או לא, ולא משהו אובייקטיבי. אירוע נשפט כמוסרי במידה והוא תואם לציפיות של אחרים (דמויות סמכות או מוסכמות חברתיות), מתאים לצרכים של אנשים אחרים.
3) חשיבות רבה להתאמה לציפיות של אחרים איני אוכל בכיתה כי זה לא מוצא חן בעיני המורה).
4) השיפוט המוסרי מתבסס במידה רבה על שמירה על הסדר החברתי ועל כללים (אני משלם מסים כי זה החוק).
ג. השלבים הפוסט-קונבנציונליים: חשיבה שמבוססת על ערכי מוסר אובייקטיבים, כמו צדק הגינות וזכויות בסיסיות. אירוע נשפט כמוסרי כבר לא ביחס לאני או ביחס לציפיות האחרים, אלא ביחס למושגים אוניברסליים ואובייקטיבים של מוסר. התפיסה המוסרית חורגת מן הסמכות שיש לחוקים פורמליים או לאדם מסוים.
5) החשיבה המוסרית מתבססת על סטנדרטים שהחברה קיבלה משום שיש בהם תועלת חברתית. סטנדרטים מסוג זה אפשר לשנות בהסכמה כללית . (אני מתנדב במד"א כי זה הדבר הנכון לעשות).
6) פנייה לעקרונות מופשטים של צדק, שוויון וכבוד האדם (אני נגד עונש מוות כי זה שולל זכות בסיסית של חיים או: אנשים מתנדבים לתת ייעוץ משפטי למעוטי יכולת, כדי לאפשר להם את הזכויות הבסיסיות).
דוגמא מדילמת היינץ
בדילמה זו אישה גוססת ממחלת הסרטן. יש תרופה אחת שיכולה להצילה, שפיתח רוקח מסוים. התרופה יקרה מאוד והבעל לא הצליח לגייס את הסכום הדרוש. הבעל מחליט לפרוץ לחנותו של הרוקח ולגנוב את התרופה. (כל הדוגמאות הם לנימוקים נגד המעשה. אפשר למצוא לפי כל שלב גם נימוקים בעד המעשה):
שלב 1: אם תגנוב תכנס לכלא.
שלב 2: אם תגנוב, תכנס לכלא, אשתך תמות לפני שתשתחרר, ולא תוכל להיות איתה.
שלב 3: כולם יחשבו שאתה פושע, כולל משפחתך.
שלב 4: אתה תפר את החוק.
שלב 5: תאבד את כבודך העצמי. אחרים יאבדו את הכבוד אליך.
שלב 6: אם תגנוב תאשים את עצמך כי לא נשמעת למצפון שלך.
כלומר לפי קולברג ישנם שני מעברים: הראשון הוא מחשיבה במונחים אגואיסטים של צרכים אישיים לעבר חשיבה במונחים של התאמה לציפיות ולכללים...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
