תפקידה של הפסיכולוגיה באספקת שירותי בריאות
Schofield, 1969
תיחום המושגים
הנושא הוא היחס שבין פסיכולוגיה לבריאות. בריאות מובנת כאן במלוא משמעותה: שלמות ורווחה, היעדר פגם או כאב, תקינות בגוף ובנפש. בריאות הנפש היא חלק אחד ממנה בלבד, גדול וחשוב. המושג בריאות נפש רופף מכדי לשמש בסיס להערכה, והתפשטותו נובעת ממשיכתו הפילוסופית, המקצועית והפוליטית יותר מאיכויותיו הלוגיות. הוא מזמין שני פתרונות סמנטיים קיצוניים, ביטולו בטענה שאין מחלת נפש או הכתרתו כמצב העל שהכול כפוף לו, ושניהם אינם מקובלים. לכן הבריאות היא המושג העליון ובריאות הנפש כלולה בה, סדר המתקן נטייה של פסיכולוגים לדואליזם סמוי ולייחוס חשיבות יתרה לנפשי על פני הגופני. הפסיכולוגיה עצמה היא מדע שצמח ממנו מקצוע צעיר, הנתון במתח בין הדרישה לקפדנות מדעית ובין הלחץ לקשב חברתי.
פסיכולוגיה כמדע בריאות
במבט ראשון הפסיכולוגיה אינה מדע בריאות. עיסוקה הוא חקר ההתנהגות, חלק ניכר ממחקרה אזוטרי ופנים-מקצועי, נשען על נבדקים תת-אנושיים ורחוק מלהיטיב עם המצב האנושי. אין בכך פגם, ואין סיבה לראות בה מדע בריאות יותר מאשר בגאולוגיה. המחקר בבני אדם, באינטליגנציה, בלמידה, בתפיסה, בקוגניציה, ברגש ובעמדות של נבדקים נורמליים, מייצר ידע שיש לו רלוונטיות אפשרית להפרעות באותם תפקודים, אך החוקר הניסויי כמעט לעולם אינו חותם את ממצאיו בהצהרה על משמעותם לטיפול.
במבט שני התשובה חיובית, משום שחלק גדול מזמנם של פסיכולוגים מוקדש לצורת חולי מרכזית אחת, זו המכונה מחלת נפש. תשובה זו מתירה תיחום צר בלבד. תיחום רחב עולה מן השאלה אם הפסיכולוגיה היא מדע חיים: כאשר הפלט הנצפה, הנרשם והמנותח הוא התנהגות ברמת המקרו של האורגניזם השלם, הפסיכולוגיה מעורבת, יהיה הקלט אשר יהיה. גבולות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
