תחנת הכוח באטרסי: נוף פוסט-תעשיתי מטריד
Koefoed, 2009
תקציר
מחקר זה מתייחס לקסמה התרבותי והאסתטי ולמשמעותה של תחנת הכוח באטרסי, באמצעות מעורבות חושית סובייקטיבית ויישום מוגדר של קטגוריות תיאורטיות. העקרון של "נשגבות" (sublime) משמש כבסיס פורה לפרשנות של ההשפעות האסתטיות של המבנה. מצבה הנוכחי של תחנת הכוח באטרסי, לעומת זאת, חושף את התלות של מושג הנשגבות בתפיסה מודרנית שלו, ואת המגבלות של המושג כדרך פרשנית. שרידים תעשייתיים הם עדות לכישלון החלומות של פרויקט הנאורות והם מקור לנוסטלגיה. אני חוקרת את התגובות האמביוולנטיות לנוף הפוסט-תעשייתי ואת הקשר שלהן למודרניות המוקדמת. מחקר זה אינו מאמץ גישה פסימית, אלא מצביע על הפוטנציאל של שרידים תעשייתיים לעורר חשיבה ביקורתית. הטענה היא שפוטנציאל זה מאוים על ידי אסטרטגיות מעשיות עכשוויות של טיפול בשרידים תעשייתיים. החלק האחרון של המאמר מציע הערכה של אסטרטגיות השימור והשימוש-מחדש (re-use), שמהוות את העתיד של תחנת הכוח באטרסי ושל נופים פוסט-תעשייתיים אחרים.
מבוא
תחנת הכוח באטרסי היא מרכיב אינטגרלי מהנוף של גדת נהר התמזה. כל מי שגר בלונדון תקופה, מרגיש שהיא חלק קבוע מהנוף של העיר. למרות זאת, התחנה היא ניגוד גמור לכל הנוף הטבעי שקיים סביבה, והיא יצאה משימוש באופן סופי בשנת 1983, וכיום עומדת ללא שימוש. הרעיון במחקר הנוכחי הוא ליישם תיאוריות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
