תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד: התחדשותו של מרכז ההנהגה הלאומית-הרוחנית
אלון, 1976
נראה שהסנהדרין והנשיאות לא חזרו מיד לאחר תום המרד, אלא לאט לאט השתקמו המוסדות. בעיבור השנה בבקעת בית רימון אין נשיא שבדרך כלל זה תפקידו. גם בכינוס החכמים באושא עדיין אין שם נשיא. ברור שרבן שמעון בן גמליאל עדיין לא יכול היה לפעול כנשיא, מכיוון שביתו נרדף לאחר המרד כי היה מתומכיו. יש לנו סיפור מפורש על זה שלאחר חרישת ההיכל ע"י טורנוסרופוס (חרישה מוזכרת במרד בר כוכבא ולכן הכוונה כאן לתקופתנו, כמו כן זהו טיניוס רופוס הנציב ולא טרנציוס רופוס מפקד הצבא ביהודה שמוזכר אצל יוספוס) גזרו גזירה על רבן שמעון בן גמליאל להריגה והוא נמלט והתחבא. אפשר להניח שלקח זמן מרובה עד שהסנהדרין ונשיאותה התכנסה והתבססה באושא. בזמן הזה חכמים רבים פעלו...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
