תאוריית הזהות החברתית של התנהגות בין-קבוצתית
Tajfel & Turner, 1986
לכל אדם צורך בהאדרה עצמית. רוב בני האדם יעריכו עצמם כטובים יותר מהממוצע: הוגנים יותר, מקצועיים יותר בעבודה, זוכרים מאפיינים חיוביים יותר מאשר מאפיינים שליליים כאשר אלה נוגעים להם עצמם. הם נוטים לייחס לעצמם אחריות לתוצאות חיוביות של מעשיהם יותר מאשר לתוצאות שליליות של מעשיהם.
נטיות אלה אינן נעלמות כאשר האדם שרוי בקבוצה. אנשים נוטים לחשוב שתרמו תרומה ממשית להצלחת הקבוצה, אך נמנעים מליטול אחריות לכישלונותיה. המשותף לתופעות אלה הוא טיפוח ההגנה שהן מספקות לדימוי העצמי.
הקשר בין האדרה עצמית להזדהות עם קבוצות מתבטא בכך שהמוטיבציה להאדרה עצמית עומדת בבסיס נטייתם של אנשים לראות את הקבוצות שאליהן הם שייכים כטובות יותר מקבוצות אחרות - תופעה המכונה "הטיה לטובת קבוצת הפנים". כאשר אדם מזדהה עם קבוצה, שייכותו לקבוצה היא מרכיב בתפיסה העצמית שלו. התפיסה כי הקבוצה מצליחה ועולה על קבוצות אחרות תורמת לתחושת הערך העצמי. ואכן, כשם שנמצא שהאדם נוטה לראות עצמו כעולה על אנשים אחרים במאפיינים האישיים החשובים לו, כך נמצאו עדויות לכך שחברי קבוצה נוטים לראות את קבוצתם כעולה על קבוצות אחרות במאפיינים החשובים לקבוצה. כדי לספק את צורכי ההאדרה העצמית באמצעות הזדהות עם קבוצה, על קבוצה זו להיתפס כמוצלחת. אנשים נוטים להפגין...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
