רפורמה מלמעלה: הפוליטיקה של המשתתפים במונרכיות הנפט
Ehteshami, 2003
שינויים פוליטיים מגיעים לאט בחצי האי הערבי, וכשהם מגיעים הם מגיעים כתוצאה של לחץ מלמעלה, כלומר מהשליטים עצמם. בעוד שנראה שמונרכיות הנפט מנסה לבצע מאמצים ולטפל בחסרונות מנהליות ופוליטיות במדינות שלהם בתגובה ללחץ שהן מקבלות מבחוץ, הערת האזהרה שרובט סטוקי משגר בתחילת 1908 שיפגע בחצי האי ערב עדיין עומדת בעינה.
המדיניות המתקנת של רייגן הייתה נראית מעורערת ושנויה במחלוקת. כפי שסטוקי הציע, המדיניות של הGCC לא תמהר לקבל כלכלה לא ראויה, פוליטיקה או משטרים אזוריים בזמן התקופה הארוכה של אחרי 1979 המהפכה האירנית והמלחמה בת שמונה השנים של איראן-עיראק שנמשכה, בזמן שהסעודים דגלו בדיפלומטיה שתקנית וגברו על השלב הגבוה יותר בקונפליקט.
דמוקרטיה שתקנית במונרכיות הנפט הייתה לא רק אסטרטגיה אזורית, אלא שימשה גם להתמודדות עם לחץ בינלאומי. בשנות ה80 וה90 התקוממות נגד רפורמה הייתה מדוכאת בשקט, או הייתה נדחית בשל היותה אי רלוונטית לחברה עם מעט תירוצים או הסברים.
אג'נדות רפורמיסטיות היו נראות כלא ראויות, בתזמון גרוע או פשוט שאפתניות או רדיקליות. אבל, מסיבה שתוסבר בהמשך, הרפורמות הם הרוח החדשה של מדינות הGCC שפיצו על מונרכיות הנפט של המזרח התיכון. לכן, בלא התייחסות לכל ההשלכות השליליות שלאחר אירועי ה-11 בספטמבר בארה"ב כמו המלמה בעיראק, שינוי שלטון הפך נוסד כחלק מאסטרטגיה של ארה"ב בחשיבה על המזרח התיכון, והגביר מתח באזור ארה"ב-סעודיה.
הטיעון של כותב המאמר על תהליך זה של רפורמה פוליטית במדינות הGCC מבוסס על כלכלה פוליטית במדינות אלו. הכוונה היא להראות את הקשיים בכלכלה ואת הלחץ החברתי שמאשרים זאת. לשליטים במדינות אלו לא הייתה בררה אלא להתחשב ולהכיר ברפורמות הכלכליות והפוליטיות. אך לפני כן, ההישג בשינוי במערכת הבינלאומית בזמן הקרוב ל1989 חייב התייחסות כיון שהוא השפיע על פנים המדינה.
בזמן שזה נכון שלאחר מלחמת איראן עיראק האזור החל להראות סימנים של הדרדרות (דיכוי\רקבון), עם "השכרה" מהכנסות הנפט, מדינות הGCC מרוויחות זמן מהאיום. הכותב משתמש בקיצור MENA - המזרח התיכון וצפון אפריקה (Middle East North Africa), וטוען כי מערכת ה-MENA לא היתה מוגנת מההתפתחות הבינלאומית. ואכן, עד שכל המדינות התכווננו על פי המלחמה הקרה, בין לילה היה סדר עולמי חדש כל מדינות מונרכיות הנפט נאלצו להסתגל לשינויים במהרה ולפגישה של גל דמוקרטי חדש באירופה. עד לסוף 1989, מרבית מנהיגי הGCC כבר דיברו על הצורך לשקול להציג יוזמות פוליטיות וחברתיות חדשות, אם כי לא היו שלמים עם הוצאתם לפועל.
כהצדקה להתרעמות המערכת הפוליטית שלהם, הצביעו מידי פעם על "מדיניות חדשה". זו הייתה נתונה לביקורת שאינה צפויה מהבית. הפגיעה של ההתפתחות הפוליטית בחלק ממדינות הGCC חלה על הסביבה הביתית של המדינות והם הרגישו לא מוערכים. כפי שנטען, טווח הרפורמות שהועלה ממוסקט לכווית מחזק את תחושת השינוי שהייתה, וזו שהשליטים היו חייבים להסתגל אליה, עם או בלי רצון, למציאות חדשה.
שינוי קריטי נוסף בשנות ה-90 היה בהנהגה הלאומית. לא רק שאנשים חדשים לקחו חלק בקבלת החלטות בחלק ממדינות הGCC, גם השקפות עולם שונות והעדפות פוליטיות הורשו, באופן לא רגיל, לפרוח. שלישית, הפגיעה הכלכלית והפוליטית מהפלישה העיראקית בכווית ב-1990 היה צריך להיות מוסבר. האירוע הזה היווה זרז לבדיקה וחקירה הכרחית של הרפורמה העצומה בחצי האי הערבי. זה היה כנגד השינוי הביתי הממונע – "הגל הדמורקטי" שהתפשט במזרח אירופה והביא ניצוצות למזרח התיכון בשנות ה-90 המוקדמות. יחד, הכח הזה בא להטיל חותם על מונרכיות הנפט במזרח התיכון, ולהכריח אותם להרחיב את האופציות הפוליטיות שלהם.
זאת ועוד, הטבע הייחודי של הממשלה והסמכויות הפוליטיות בחברות האלו הייתה שכאשר רפורמות פוליטיות מוצעות, הן היו נדחקות הצידה וההצדקה לכך הייתה "שיקולים פוליטיים".
המדינות של חצי האי הערבי הן חבורה של משפחות מבוססות אמצעים שבמשך זמן רב היו מעורבות במדינות עצמאיות. כצפוי, כל הפניה של הממשלה במונרכיות המפרץ הערבי נדחו על ידי משפחות השליטים עצמם. עד לאחרונה, הכוונה בממשלה טובה הייתה כזו עם מעט מאוד ניהול בענייני מדינה. לעומת זאת, היום, תהליך הרחבת ההשתתפות נתפס כמדד בינלאומי הקשור לממשלה המכונה טובה, הכוללת שקיפות, אחריות, היעדר שחיתות ונפוטיזם, רציונלים וקביעת מדיניות הוגנת, יחד עם יעילות, היענות הציבור, נוכחות של מערכת משפט עצמאית שפועלת (ונפסת על ידי הציבור כעובדת), ללא דעות קדומות, בעלת חוקי פרטיות וחופש המידע, שגשוג מוסדות חברה אזרחיות ומערכת כלכלית באוריינטציה חברתית. הסתכלות על המזרח התיכון ועל מדינות המפרץ בפרט יראו שהמצב עוד רחוק מלהיות כמו בתיאור הנ"ל, אך ישנה תנועה לקראת שינוי.
הדיון על הדמוקרטיזציה בהתייחס...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
