רגש, תרבות ומוסר, או "האם זה בלתי מוסרי לאכול את הכלב שלך?"
Haidt et al., 1993
חוקרים מהגישה הקוגניטיבית-התפתחותית טוענים שחוקים מסוימים עשויים להשתנות מתרבות לתרבות, אבל בכל התרבויות נושאים של מוסר כוללים שאלות של נזק, מה נכון וצדק. עמדה מנוגדת לזאת נובעת מפסיכולוגים תרבותיים. הם טוענים כי מוסר משתנה מתרבות לתרבות וניתן להרחבה מעבר לנזק, מה נכון וצדק בתרבויות רבות. המחקר הנוכחי תורם לוויכוח זה בכך שהוא חוקר נושאים רבים שלא נחקרו עדיין: התנהגויות מטרידות אך לא פוגעניות (שלא פוגעות ישירות באחרים) אך מהוות הפרה של נורמות חברתיות. המשתנה העיקרי התלוי במחקר זה הוא האם אנשים מאמצים עמדה מורלית (מוסר) לפעולות מסוימות או מוסכמה. אנשים הרואים בפעולות הפרה של כלל מוסרי מפגינים זאת בעזרת 2 אמונות בסיסיות: הראשון, אנשים לא צריכים להרגיש חופשי לבצע את הפעולות האלה. שנית, השגיאות בעבירות אלה הם אוניברסליות, לא שייך למוסכמה מסויימת. פילוסופים ופסיכולוגים משתמשים באחד או בשניים מהעקרונות הללו (בעיקר האוניברסליות) כסימן לשיפוט מוסרי.
השקפה קוגניטיבית-התפתחותית
השאלה היא האם התנהגות מטרידה אך לא פוגענית תישפט כבעיה מוסרית. לפי התיאוריה הקוגניטיבית-התפתחותית, המתחילה בפיאז'ה וקולברג, פעולות לא מוסריות הן פעולות המשפיעות על האדם או על הרווחה הנפשית של אדם אחר. כלומר, מוסר בהכרח קשור באינטראקציה עם אנשים אחרים ופעולות נשפטות כמוסריות או לא מוסריות בהתאם להשפעתן על אחרים. לפי טוריאל ונוסי, ילדים מחלקים אירועים בהתאם לתוצאותיהם החברתיות לשלוש קטגוריות: אישית (אירועים שתוצאותיהם נוגעות בעיקר לילד עצמו), מוסרית (אירועים פוגעניים שתוצאותיהם נוגעות בעיקר לאחרים) וקונבנציונלית (אירועים לא פוגעניים שתוצאותיהם נוגעות בעיקר לאחרים, בהקשר של מערכת חברתית). יש לשים לב לכך שאירועים במסגרת הקטגוריה המוסרית נתפסים כפוגעניים בכל קונטקסט בעוד אירועים במסגרת הקטגוריה הקונבנציונלית עשויים להיתפס פוגעניים אבל רק בקונטקסט מסוים (לבוא לבית ספר לא לבושים בתלבושת אחידה). טוריאל ושתופיו הראו כי החלוקה הזו מאפיינת הן ילדים בתרבויות מערביות והן ילדים בתרבויות מזרחיות.
הביקורת של הפסיכולוגים התרבותיים
מחקרים חדשים הראו שההבחנות שעשו צפון אמריקנים הן לא אוניברסליות ושנושא המוסר משתנה במחקרים חוצי-תרבויות. מילר הראה שההחלטה לעזור לאחרים נתפסת בתרבות המערבית כעניין שנתון לבחירה אישית בעוד בתרבות ההודית היא נתפסת כעניין מוסרי (אין בחירה אישית). אתגר נוסף מגיע משוודר, שטען כי ישנם שלושה קודים של מוסר שתרבויות שונות מאמצות:
• אתיקה של אוטונומיה- העצמי נתפס כמנגנון שמטרתו לקדם העדפה עצמית. כך,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
