קיפול מקומי של סיבי כרומטין מדכא שעתוק ושיחול לולאה בתאים שנמצאים בתקופת המנוחה
Swygert et al., 2021
תקציר
זמן רב מקובלת ההשערה כי קיפול סיבי כרומטין המתווך על ידי אינטראקציות בין נוקלאוזומים קרובים מדכא את השעתוק. עם זאת, היה קשה לקבוע מהו הקשר בין דחיסה מקומית של סיבי כרומטין לבין שעתוק בתאים. יתרה מכך, לא נצפו שינויים גלובליים בקטרים של הסיבים, אפילו בין כרומוזומים אינטרפאזיים לבין כרומוזומים מיטוטיים. במחקר הנוכחי החוקרים מראים כי עלייה בטווח הקשרים הבין-נוקלאוזומליים המקומיים בשמרים שנמצאים בתקופת המנוחה מניעה את הדחיסה של סיבי כרומטין לאורך כל הגנום. בניגוד לתאים המתחלקים באופן פעיל, אינטראקציות בין-נוקלאוזומליות בתאים שנמצאים בתקופת המנוחה דורשות טלאי (Patch) בסיסי בזנב ההיסטון H4. קיפול סיבים הזה, הספציפי לתקופת המנוחה, מדכא את השעתוק באופן גלובלי ומעכב את שיחול לולאת הכרומטין על ידי הקונדנסין. תוצאות אלו מראות ששינויים גלובליים בדחיסת סיבי הכרומטין יכולים להתרחש כשהתא עובר בין מצבים, ומלמדות על התפקידים הפיזיולוגיים של קיפול מקומי של סיבי כרומטין בוויסות השעתוק וביצירה של תחום כרומטין.
מבוא
בארגון החומר הגנטי בתאים אוקריוטיים לכרומטין ולנוקלאוזומים ישנה חשיבות בוויסות תהליכים תלויי DNA. עם זאת, מחקרים קודמים נתקלו באתגרים במיפוי מבנה סיבי הכרומטין והבנת התפקיד של מבני הכרומטין בוויסות השעתוק. המחקר הנוכחי מתמקד בהבנת שינויים בקיפול כרומטין והקשר שלהם לשעתוק באמצעות טכניקות מתקדמות כמו Micro-C. כמו כן, המחקר מציג את התפקיד של תחומי הכרומטין...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
