"צבא העם" נגד גיוס חובה
לוי, 2015
מאמר זה מבקש להציע ניתוח המלמד כיצד השחיקה במעמד הצבא, בעיקר מאז שנות ה־90, מביאה לערעור בסיס הלגיטימיות של מודל גיוס החובה בישראל, משום הסתירות הפנימיות שהיא יוצרת בין האתוס השוויוני של "צבא העם" לבין מדיניות הגיוס הבררנית שבה הצבא נאלץ לנקוט. בשל השחיקה, מאמציו של הצבא להגן על שימור גיוס החובה מעצימים דווקא את שחיקתו של גיוס זה.
הניתוח המוצע מבוסס על המושג משטר התגמול הצבאי. משטר תגמול פירושו הבניית היררכיות חברתיות בתוך הצבא, כך שאי־השוויון בהקרבה מפוצה בהעדפה בקבלת תגמולים. כאשר תהליך הפיצוי אינו פועל כסדרו, מוכבד עול אי־השוויון בנטל המוטל על הקבוצות המקריבות, ונוצר מצידן לחץ להקלת הנטל או לחלוקתו עם נשאים נוספים. לחץ זה מערער את הלגיטימיות של גיוס החובה ודוחף לקראת אימוצו של מודל גיוס וולונטרי מלא או חלקי.
התגמולים מוענקים לפרט ולקבוצתו בערכים אזרחיים, היינו בנכסים חומריים וסימבוליים, בכסף ושווי כסף, בסטטוס וביוקרה הנובעים מעצם השירות, מסוג השירות ומרמת ההקרבה. התגמולים הנפוצים הם זכויות אזרחיות, חברתיות ופוליטיות, הנשענות על הרעיון הרפובליקני, שהשירות הצבאי הינו מגדיר האזרחות המועדפת. לצד אלה מוקצים גם תגמולים פורמליים פחות ובהם הכרה חברתית וכישורים חברתיים, אשר ערכם תלוי במשמעות החברתית התרבותית המקנה להם את שער המירותם. המירות (Convertibility) היא היכולת להחליף משאב שנצבר בזירה מסוימת במשאב או בנכס בזירה אחרת. ההמירות יכולה להתרחש בין נכס צבאי לבין נכס אזרחי או בין נכס חומרי לנכס סימבולי. במודל גיוס חובה, בשונה ממודל גיוס וולונטרי, התגמולים הסימבוליים הם נכסי ההמרה המרכזיים העומדים לרשותו של המשרת.
כדי להגשים את משטר התגמול נדרש לייצר היררכיות חברתיות בתוך הצבא, דרך קביעת הנגישות או ההדרה משירות צבאי בכלל, או הנגישות/ההדרה מתפקידים צבאיים מסוימים המקנים יוקרה. מנגנון ההמרה בין הנכסים הנצברים בשירות הצבאי לבין נכסים אזרחיים מבוסס על שעתוק, כלומר מידת הנגישות לצבא או לתפקידים מסוימים משועתקת להגדרת הנגישות בזירות אזרחיות. כך למשל תפקידי לחימה המזוהים עם גבריות ועם הדרת נשים מנגישות אליהם, משעתקת את הסדר המגדרי הפטריארכלי הגברי באזרחות.
כדי שמנגנון הפיצוי יוכל לפעול כראוי, על התנאים הבאים להתמלא:
• על הצבא להיות מזוהה עם דימוי אוניברסלי, היינו לא להיתפס כמשרת קבוצת אינטרס מסוימת. במצב זה ההיררכיה הפנימית המכוננת בין שורותיו נתפסת כמקצועית. המעמד שאדם זוכה לו בעקבות השירות נתפס כפרי הישג ולא כפרי שייכותו לקבוצה מסוימת, ולכן קיים עידוד לפרטים בקבוצות שונות להילחם על שיבוצם, שאם לא כן הם יעדיפו להשקיע משאביהם באפיקים חלופיים.
• משטר הזכויות במדינה צריך...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
