האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

פרעות 'הפ-הפ' של שנת 1819 בגרמניה על רקען ההיסטורי

סיכום בעברית בהיקף 1701 מילים, של המאמר:

כץ, י. (1973). פרעות 'הפ-הפ' של שנת 1819 בגרמניה על רקען ההיסטורי. ציון, 38, 62-115.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

פרעות 'הפ-הפ' של שנת 1819 בגרמניה על רקען ההיסטורי
כץ, 1973

הפרעות נזכרות בכל ספרי ההיסטוריה העוסקים בתקופה החדשה בתולדות ישראל, אך בספרים המסכמים של תולדות גרמניה הם לא תופסים כמעט מקום. עם זאת, בתולדות חלק מהמקומות שהפרעות התרחשו בהם, ובמיוחד באלו של העיר וירצבורג (שם החלו הפרעות), הוקצה להן מקום נכבד. יש רק מחקר אחד מיוחד לנושא – המאמר של אליאונורה סטרלינג ("מהומות אנטי-יהודיות בגרמניה ב-1819", 1950). אלא שיותר משהיא גילתה עניין בתיאור הפרשה עצמה, היא היתה מעוניינת בגילוי משמעותה ההיסטורית. היא ביקשה לראות את המאורעות הנוגעים ליהודים על הרקע ההיסטורי הכלל-גרמני. פרעות הפ-הפ משמשות לה דוגמה לכלל, התקף לדעתה לגבי רדיפות היהודים בגרמניה לפני ואחרי 1819: "כל התקריות אירעו ברגעים של משבר חמור ובימים שהדיכוי וסיכול שאיפות העם היו קשים ביותר. משמצאו את צרכיהם הסוציאליים והאנושיים מנועים (תסכול), פנו בני העם ביסוריהם נגד המטרה הקרובה והפגיעה ביותר – היהודים".
המגמה לתלות את פרעות 1819 בגורם פוליטי או סוציאלי חיצוני אינה חדשה. גם גרץ אמר כי הלאומנים הגרמנים היו מתוסכלים בזעמם על מנהיגי המדינות, ולכן הפנו אותו נגד היהודים. על נוסחה זו חזרו פיליפסון ודובנוב. ההסבר של סטרלינג מעמיק, מנומק ומתוחכם יותר. היא אינה רואה ביהודים סתם שעיר לעזאזל. היא מבחינה בגורמי תסכול מרובים של השכבות השונות בחברה הגרמנית, ומניחה כי הצטברות הלחץ הביאה למחאה חברתית, וזו נצמדה לאוביקט שלא אליו היתה מכוונת. הביטוי displacement (התקה) שבכותרת המאמר, לקוח מאוצר המושגים הפסיכואנליטי וניתנה לו משמעות סוציולוגית או פסיכו-סוציאלית. אין לפסול שימוש כזה מלכתחילה, אך יש לשאול אם יישומו מוצדק ומנומק בהקשר ההיסטורי הנתון. ההזדקקות למושג הזה קשורה להנחה סמויה, כי היחסים בין יהודים לסביבתם במקומות ובזמן הנידונים לא הכילו גורמי חיכוך והתנגשות שיכולים להסביר את פרוץ הפרעות והתפשטותן. הנחה זו מונחת ביסוד התפיסה של סטרלינג גם בספרה על האנטישמיות המוקדמת, היינו גילוי האיבה של החברה הגרמנית ליהודים בשנים 1815–1850. גם בספרה תרה סטרלינג אחרי התפוררות החברה הגרמנית בדורות הראשונים של המודרניזציה, הכוללת גם את קליטת היהודים למסגרת המדינה והחברה, תהליך שגרר אחריו את אבדן המשענת החברתית של שכבות שלמות ותסכולם של יחידים שהשתייכו אליהן. מכאן באה נטיית המנושלים לגלות את איבתם ליהודים שעמדו על סף...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^