פמיניזם ודמוקרטיה
Pateman, 1983
עבור פמיניסטיות, דמוקרטיה אינה קיימת, מאחר ונשים אינם אזרחיות שוות באף מדינה דמוקרטית. נהפוכו, נשים מודרות ממוקדי הכוח אף במדינות דמוקרטיות. חיבור זה לא יעסוק בהנחה שלא קיימת אי-התאמה בין דמוקרטיה לשיתוף נשים בחיים הפוליטיים, אלא יציג כיצד פמיניזם מוביל לדמוקרטיה.
מתנגדים לפמיניזם טוענים שלאחר מאה שנים של רפורמות חוקיות, לא קיים עוד אי שוויון בין נשים לגברים – אך טענות אלו מבוססות על הטענה הליברלית שאין קשר בין אי-שוויון חברתי וסוציאלי לשוויון פוליטי. כך מתעלמים המתנגדים מאי-שוויון מיני ומהמערכת המדינית הפטריאכלית. כותבים פוליטים לעתים קרובות מתעלמים מהמאבק ההיסטורי למען זכות הצבעה לנשים, ואף נוקטים בלשון זכר בכדי לתאר את אזרחי המדינה ובכך נעלמת ומוצנעת ההיסטוריה של מאבקי נשים דמוקרטיים. דוגמאות אלו הן תוצאה של היחס לנשים בחברה.
דמוקרטיה ופמיניזם צמחו שתיהן בעקבות אינדבדואליזם: הרעיון כי אינדבדואלים הם חופשיים ושווים. בשני התחומים, הן מתגדי פמיניזם והן מתנגדי דמוקרטיה, טוענים המתנגדים כי הסדר הקיים נעוץ בהבדלים "טבעיים" בין קבוצות, כמו נשים הכפופות לגברים, ובמקרה זה מסתירים את הסדר הפטריאכלי מאחורי כסות חופש ושוויון ליברלית.
הוגני אמנה חברתית התנגדו לסדר הפטריאכלי, ולעתים קיימת ההנחה כי הם יצרו הבדלה בין כוח גברי ופוליטי. בפועל, התנגדותם לפטריארכיה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
