פוגשים פנים: מחקרים על ההיבטים הקוגניטיביים של הפיזיונומיה

סיכום בעברית בהיקף 1784 מילים, של המאמר:

Hassin, R., & Trope, Y. (2000). Facing faces: studies on the cognitive aspects of physiognomy. Journal of personality and social psychology, 78(5), 837-852.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית

פוגשים פנים: מחקרים על ההיבטים הקוגניטיביים של הפיזיונומיה
Hassin & Trope, 2000

מבוא תיאורטי
אותה הבעת פנים יכולה להיראות שונה לחלוטין על אנשים שונים. אחת הסיבות לכך טמונה במבנה הפנים: משהו בפנים עצמם גורם להבעה להיות שונה, גם כשכל תנועות השרירים זהות.
פיזיונומיה היא אמנות קריאת תכונות אישיות מתווי פנים. בני אדם עסקו בתחום כבר בתקופת יוון העתיקה. אחת מנקודות השיא של הפיזיונומיה הייתה במחצית השנייה של המאה ה-18, כשהתיאולוג יוהאן קספר לווטר פרסם את ספריו "חיבורים על פיזיונומיה". האמונה בפיזיונומיה קיימת גם היום: בסקר שכלל 535 ישראלים, 75% האמינו שאפשר להסיק על תכונות אישיות מהתבוננות בפנים. גם מבחינה מדעית יש סיבות להאמין בפיזיונומיה: הפנים תמיד גלויים בזמן אינטראקציות ("פנים מול פנים"); ברוב שנות קיומם של בני האדם, לא היה ניתן לשנות את מאפייני הפנים (בניגוד לניתוחים פלסטיים של היום) אלא רק את ההבעות; מראה הפנים הוא יציב יחסית; ישנם אזורים במוח שמתמחים בעיבוד פרצופים, ולכן סביר להניח שהמוח מנסה לדלות מהם כמה שיותר אינפורמציה.

מהימנות ותוקף של מסקנות פיזיונומיות
ממספר מחקרים עולה שאנשים יכולים להסיק ומסיקים על האישיות מתווי פנים. חלק מהמחקרים מראים אפילו שהמהימנות בין שופטים היא אוניברסלית וחוצה תרבויות (למשל Albright et al., 1997). התוקף של שיפוטים פיזיונומיים פחות ברור: רוב המחקרים המוקדמים הראו שאין קשר מובהק בין מאפייני פנים או בין הסקות פיזיונומיות לבין התכונות האמיתיות של האדם (למשל Cohen, 1973).
דווקא מחקרים מהשנים האחרונות מראים שיש קשר בין תווי פנים להערכות הצופה בשלושה מימדים: עוצמה, חום, וכנות. אין הסבר ברור לחוסר ההתאמה בין הממצאים המוקדמים לממצאים החדשים יותר. אפשרות אחת היא שהמחקרים החדשים יותר בחנו תכונות שקשורות זו לזו על ידי הבעת פנים כללית יותר (למשל, היותו של אדם מושך, או בעל "בייביפיס"), בעוד שהמחקרים הישנים בחנו תכונות שאינן חלק ממאפיין גלובלי יותר, אך השערה זו לא נבחנה מחקרית.
ישנו תחום מחקר דומה, שעוסק ב"פיסות קטנות מהתנהגות אקספרסיבית". מחקרים מראים שניתן להסיק מפיסות ההתנהגות מסקנות מהימנות ויחסית תקפות על האדם. הפיסות הקטנות יכולות להיות קליפים קצרים, סיטואציות בהן האדם השופט והנשפט יושבים זה מול זה ומתבוננים אחד בשני, צפייה באדם דרך מראה חד צדדית וכו'. יש שני הבדלים משמעותיים בין מחקרים כאלה לבין מחקרים בפיזיונומיה:
1. מחקרים אלה מתמקדים...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^