עמדות שוטרים בנושא הטיפול בתלונות על אלימות בעלים כלפי נשותיהם
שהם ורגב, 2000
עקב מאפייני הסיכון והחומרה הייחודיים של עבירת האלימות כלפי נשים, זיקת העבריין לנפגעת והשפעת העבירה על כל בני המשפחה, פנתה משטרת ישראל לכיוון של טיפול משולב עם הגורמים השונים בקהילה, העוסקים באלימות כלפי נשים. הפיכה של בעיית האלימות כלפי נשים מצד בני זוגן מבעיה פרטית לבעיה ציבורית, קיבלה ביטוי הן ברמת החקיקה והן בשורה של הנחיות חדשות, שהוציאה משטרת ישראל במהלך שנות ה-90.
העבירה של אלימות בין בני זוג הפכה מעבירה מסוג ''עוון'' לעבירה מסוג ''פשע''.
השינוי במדיניות המשטרה היה בהחמרת האכיפה ובמתן דגש הרתעתי בטיפול מחד, ובעירוב הגורמים הטיפוליים בקהילה, מאידך. שינויים אלו קיבלו ביטוי בתגובה מהירה לאירועי אלימות, פתיחת תיק פלילי, בכל מקרה שאין חשד ודאי לעבירה, שימוש נרחב יותר בסמכות המעצר, הרחקת בן הזוג האלים והפנייה של בני הזוג לסדנאות או למרכזי אלימות במשפחה לטיפול ולייעוץ מקצועי.
במחקר שנערך בשנת 1999, נבדקו את עמדותיהם של שוטרי סיור וחקירות כלפי תפקידה של המשטרה באירועי...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
