על המשפחה כקטגוריה ממומשת
Bourdieu, 1996
כינון המשפחה כפיקציה טבעית לפי בורדיה
לפי בורדייה ההגדרה הדומיננטית והלגיטימית של המשפחה הנורמלית מבוססת על קונסטלציית מילים כמו בית, משק בית, שבעוד שנדמה כי הם מתארים מציאות חברתית, למעשה הם מבנים אותה. בהגדרה הנ"ל, המשפחה הינה תא של אינדיבידואלים הקשורים ביניהם בקשרי שיוך, נישואין, או אבהות, או בצורה הנפוצה פחות-אימוץ, ומגורים תחת גג משותף. מתודולוגים מרחיקים וטוענים שמה שאנו מקבלים כמציאות, הינו למעשה בדיה, פיקציה. בורדיה מעלה את הטענה שקבוצות רבות המתקראות משפחות בארה"ב – אין להן כל אחיזה בהגדרה הדומיננטית של 'משפחה'. וכך, ברוב החברות המודרניות המשפחה הגרעינית היא מיעוט נוכח מגוון הצורות האחרות. הצורות החדשות של משפחה מובילות להכרה כי צורת המשפחה שאנו נוטים לחשוב עליה כעל 'טבעי', הינו למעשה בגדר המצאה. דבר הולך ונעלם.
אלא שאם מקובל הדבר, שמשפחה היא רק מילה, הבניה מילולית בעיקרה, יש לנתח את הייצוגים שאנשים מייצרים, ושאליהם הם מתכוונים באומרם 'משפחה'-מה שהוא למעשה 'משפחה על הנייר'.
כמה חוקרים מבחינים בשיח בנוגע למשפחה כסוג של אידיאולוגיה פוליטית המייצגת ייצוב מערכת של יחסים חברתיים, ומזוהה עם הנחות מוקדמות מראש המקובלות בדיון בצורתו המדעית והיומיומי:
סט ראשון של תכונות: דרך סוג של האנשה שבה תכונות האינדיבידואל מושלכות על הקבוצה. המשפחה נראית כסוג של מציאות המתעלת את חבריה, לחיים מקובלים, ותפיסת עולם מסוימת.
סט שני של תכונות: בהתייחס להגדרות המשפחה, דומה כי הן חולקות את עובדת הנחת קיומה של המשפחה כיקום חברתי נפרד, מחוברת בניסיון להנציח את גבולותיה ומקורותיה/שורשיה, לצורך...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
