האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

סינתזה חדשה בפסיכולוגיה של המוסר / ג'ונתן היידט

סיכום בעברית (תרגום מסוכם) בהיקף 3081 מילים, של המאמר:

Haidt, J. (2007). The new synthesis in moral psychology. science, 316(5827), 998-1002.‏



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

סינתזה חדשה בפסיכולוגיה של המוסר
Haidt, 2007

מודלים כלכליים טוענים שאנו מונעים לפעול על פי האינטרסים האישיים שלנו, אבל יש לנו מוטיבציה חברתית לפעול מעבר לאינטרסים אלו, לפי אמות המוסר. בשנת 1975 אדוארד א' וילסון ניבא שהאתיקה תתאגד ביחד לסינתזה חדשה של סוציוביולוגיה. היו שתי תיאוריות פסיכולוגיות בזמנו:
• בהביוריזם אתי- ערכים נלמדים באמצעות חיזוקים
• תאוריית ההתפתחות הקוגנטיבית(של קולברג)-חוויות חברתיות עוזרות לילדים להרכיב הבנה נאותה יותר ויותר של צדק.

ווילסון האמין ששתי תאוריות אלו יתמזגו ביחד עם המחקר על המערכת היפותלמי-הלימבית, אשר הוא חשב שתומכת במוסר הריגשי. ביחד הם יצרו הסבר מקיף למקורות והמנגנונים של המוסר. אך וולסון קלט את המרכיבים בצורה לא נכונה. בהביוריזם אתי נעלם עם הבהיוריזם. תאוריית ההתפתחות הקוגנטיבת התעסקה בהסברים מילוליים מודעים והתאוריה חברה לפילוסופיה וחינוך במקום לביולוגיה. ולבסוף, ההפיתלמוס נמצא כבעל תפקיד קטן בשיפוטים מוסריים.
למרות טעויות אלו ווילסון הבין את התמונה הכללית נכון. הסינתזה התחילה בשנות התשעים עם מרכיבים חדשים, דבר שהפך את לימוד המוסר כפי שמוכר לנו היום. ווילסון צדק גם בכך שהחולייה המקשרת בין מדעי החברה ומדעי הטבע היא הלמידה של רגשות ו"מרכזי רגש" במוח. ניתן לראות שכמות המחקרים הפסיכולוגים, העוסקים במוסר ורגש, עלתה בצורה יציבה בשנות השמונים והתשעים ואז עלתה במהירות בחמש שנים האחרונות (המחקר פורסם ב2007).
אני מציע בסקירה זו כי המפתח להאצה הזו בסינתזה החדשה היה המהפכה הרגשית בשנות השמונים. אתאר שלושה עקרונות, אשר קמו לתחייה במהלך המהפכה הריגשית. כל עיקרון קושר ביחד רעיונות מכמה תחומים, במיוחד פסיכולוגיה חברתית מדעי המוח ותאוריות אבולוציוניות. אני אסכם עם העקרון הרביעי אשר אני מאמין שיהיה הצעד הבא בסינתזה.

עיקרון 1: עליונות אינטואיטיבית אך לא דיקטטורה
קולברג חשב על ילדים כפלוסופים מנביטים של המוסר. והוא למד את הנימוקים שלהם כאשר הם התמודדו עם דילמות מוסריות(האם אדם צריך לגנוב תרופה כדי להציל את אישתו?). אך בשנים האחרונות החשיבות של הסברים מוסריים מוטלת בספק מכיוון שפסיכולוגים חברתיים אימצו גירסה של עקרון "העליונות הריגשית" שנוסחה ע"י ווילאם וונדט בשנות השמונים, והתפשטה בשנות השמונים ע"י רובקט זויאק. זויאק סקר עדויות שטענו כי הנפש האנושית מורכבת ממערכת ריגשית עתיקה, אוטומטית ומהירה, ומערכת קוגנטיבי פילוגנטית, חדשה, איטית וחלשה מבחינה מוטיבציונית. הנקודה הבסיסית שזויאק העביר היא שהמוח אוטומטית מעריך כל דבר שהוא תופס, ולפני חשיבה אנושית גבוה יותר ישנם תגובות ריגשיות(תחושה של אוהב או לא אוהב פשוטה) המחלחלות ומשפיעות על החשיבה ומושכות אותנו לעבר הימנעות או התקרבות.
גישות אבולוציוניות למוסר מציעות באופן כללי עליונות רגשית. הרוב מציעים כי אבני היסוד של המוסר האנושי הוא הרגש(סימפתיה כתגובה לסבל, כעס כתגובה לחוסר שיתוף פעולה וחיבה לקרובים ובני ברית), וגירסה מוקדמת של כמה מאבני יסוד אלו היו במקומם כבר לפני מליוני שנים. שפה והיכולת להגיע להסבר מוסרי הגיעו הרבה יותר מאוחר, אולי רק במאה אלף שנים האחרונות, אז זה לא אפשרי שמנגנונים נוירולוגים ששולטים בשיפוט והתנהגות האדם לפתע השתלטו מחדש על האורגניזם עד ליכולת המחושבת החדשה הזו.
מחקרים של פסיכולוגיה חברתית תומכים בטענותיו של זויאק בנוגע להמצאות ולמהירות של תגובות רגשיות. למרות זאת, רבים התנגדו לניגודיות של רגש וקוגניציה, אשר נראה לפי זה שתגובות רגשיות אינן כוללות עיבוד מידע וחישוב מכל סוג שהוא.
בכדי למנוע דו משמעויות אני מביא את העבודה של ברה כדי לטעון שהניגוד הטוב ביותר של פסיכולוגית המוסר הוא בין שני סוגי קוגניציות:
• אינטואיציה מוסרית-יותר רגשית, הערכה של תחושה טובה או רעה, אם אנחנו אוהבים או לא אוהבים, בלי מודעות, או להסיק מסקנות.
• חשיבה מוסרית(moral reasoning)- נשלט, פחות ריגשי, מודע. זאת פעילות רגשית מודעת על אנשים והפעולות שלהם על מנת להגיע לשיפוט מוסרי או החלטה.

ההדגמה שלי של הסינתזה החדשה בפסיכולוגית המוסר היא מודל האינטואיטיביות החברתית אשר מתחיל מעליונות האינטואיטיביות. כשאנו חושבים על לדקור ילד ביד, או שומעים סיפור על מישהי שסתרה לאביה, כולנו חווים רגש אינטואיטיבי שכולל רגש שלילי. אנחנו לעיתים גם מספקים נימוק מוסרי לתחושות אבל הנימוק נשלט ע"י האינטואיציה המוסרית האוטומטית וקורה רק...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^