סורגים, ציונות וכובע טמבל: שיקום אסירים משוחררים בקיבוצים

סורגים, ציונות וכובע טמבל: שיקום אסירים משוחררים בקיבוצים
תימור ושוהם, 2003

מטרת המחקר
המחקר בדק את היעילות של תוכנית שיקומית, תוכנית שיקומית לאסירים משוחררים מטעם הרשות לשיקום האסיר (רש"א).

שיטת המחקר
המחקר התבצע בקיבוצים, בשנות ה-80 וה-90. מדובר במחקר איכותני שהתמקד בניתוח תוכן. החוקרים ערכו ראיונות עם 87 משפחות מאמצות שהשתתפו בתוכנית, 60 משתקמים ו-2 רכזי תוכנית מטעם רש"א. היו יותר מ-60 משתקמים אך לא ראיינו אותם ולקחו מידע מרש"א.

רקע תיאורטי
הסיבה להקמת הרשות הייתה שמחקרים מראים שהיעילות של תוכנית שיקום שמתבצעות בקהילות המקור של העבריינים היא נמוכה, לכן הם עשו תוכנית שיקום רחוקה מהבית שלהם כדי למנוע פיתויים. הקהילות הפוטנציאליות של רש"א: בארץ קיימות 2 קהילות כאלו, הקיבוץ וישיבות.

הקיבוץ
הסיבה הראשונה לבחור בקיבוץ היא בגלל: הגבולות הפיזיים- יש שטח לקיבוץ, מגודר, שער שמונע כניסה של אנשים זרים. גבול חברתי- כל תחומי החיים מתנהלים בשטח הפיזי של הקיבוץ, ישנים בקיבוץ מכבסים, עובדים, חיי החברה. גבול תרבותי- יש לו תרבות שונה מהחברה החיצונית לה, תרבות ייחודית וסגורה. יש ערכים שעשויים לחזק את מעבר לעולם הנורמטיבי כמו הפרט למען הכלל זו גישה שאתה עושה משהו לטובת הקיבוץ.
על פי תיאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית של סאתרלנד אנחנו לומדים איך להתנהג לקבוצה אליה אנו משתייכים, גם...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^