ניתוח שיח
Hjelm, 2011
מהו שיח
ניתוח שיח (discourse analysis) הוא חקר האופן שבו עושים דברים במילים: כיצד מוענקת משמעות לפעולות וכיצד נוצרות זהויות בשימוש בשפה, ובלשון תיאורטית, חקר תהליכי בנייה חברתית. השיח אינו משקף דברים שבחוץ אלא מכונן אותם, וכל תיאור של העולם חלקי מעצם הגדרתו. השונות שבין השיחים היא עצמה סימן לאופייה הבנוי של המציאות: אותן אמונות הן לאחדים דרך לישועה ולאחרים סטייה מזיקה, מפני שהמאמינים והתנועה האנטי-כיתתית נוקטים שיחים שונים. אין כאן שקר מכוון אלא שאיש אינו יכול לספר את האמת כולה, וכל אחד בורר לתמונת המציאות שלו לפי האינטרסים שלו.
לשיח שני מאפיינים. הוא מכונן, כלומר בונה זהויות ועמדות סובייקט, יחסים חברתיים ומערכות של ידע ואמונה; והוא בעל תפקיד, פרקטיקה חברתית התורמת לשעתוק החברה ולשינויה. באוריינטציית הפעולה (action orientation) שלו נעשים הדברים: שיח הכתות בונה אותן כבעיה חברתית ומציע בה בעת את דרכי הטיפול. השדה התגבש כבין-תחומי בשנות השבעים, מהמרת תובנות מפילוסופיית השפה, ובעיקר מעבודתו המאוחרת של ויטגנשטיין, לפרקטיקה מחקרית, ומרכזית במפנה השיחני עבודתו של פוקו. בחקר הדת שימש המושג בעיקר כמושג תיאורטי ולא כשיטה, והדיון כאן נתון בניתוח בעל אוריינטציה טקסטואלית, להבדיל מן הגישה הפוקויאנית המופשטת וההיסטורית יותר.
שיח וקוגניציה
אסכולה אחת מעגנת את הניתוח בקוגניציה חברתית: הידע על העולם מאורגן במבנים סכמטיים, ותכלית הניתוח היא מעקב אחר העיבוד הקוגניטיבי של טקסטים. במקרואנליזה מזוקקת מתוך משפטי הטקסט ה"תמצית", היא הנושא, הנקראת מבנה מקרו (macrostructure), והיא נגזרת מפסוקיות שבטקסט עיתונאי הן משפטים או פסקאות. כלי הניתוח הם כללי מקרו, שאינם דקדוקיים אלא פרשניים ותובעים ידע הקשרי:...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
