נגד הפיתוי הפופוליסטי
Žižek, 2006
הצבעת ה"לא" הצרפתית-הולנדית כנקודת מוצא
ההצבעה השלילית של צרפת והולנד על חוקת האיחוד האירופי היוותה דוגמה קלאסית למה שהתיאוריה הצרפתית מכנה "מסמן צף": "לא" עמום ורב-משמעויות שבו התנגדות לניאו-ליברליזם האנגלו-סקסי משתלבת עם גזענות, פחד משינוי לצד תקוות אוטופיות מעורפלות. המאבק האמיתי לא הסתיים בהצבעה עצמה אלא רק החל אחריה: מי יזכה בפרשנות ל"לא" הזה, ומי יצליח להפכו לחזון פוליטי קוהרנטי?
הפרשנות הרווחת היתה כלכלית, על פי מוטו ה"זו הכלכלה, טיפש" הקלינטוני: ה"לא" שיקף תגובה להתעייפותה הכלכלית של אירופה ולפיגורה מאחורי גושי כוח עולים אחרים. אולם באופן פרדוקסלי, מדובר היה בתגובה שגויה, תגובה שנועדה להגן על אותה אינרציה בדיוק, קרי על זכויות מדינת הרווחה הוותיקה.
כאשר אזרחים מתעוררים מתרדמתם האפוליטית, הם עושים זאת לרוב בדמות מרד פופוליסטי ימני. אפילו אותם מרכיבים הנראים כגזענות טהורה הם למעשה גרסה מעוקלת של מחאה מעמדית. גישת ההגירה הפתוחה אינה פרי של סובלנות רב-תרבותית אלא אסטרטגיה של הון לריסון תביעות פועלים. לפיכך, הגזענות הפופוליסטית הימנית מוכיחה בפרדוקסאליות שהמאבק המעמדי חי וקיים. על השמאל ללמוד לא לדחות את המחאה הזו בשם פתיחות רב-תרבותית, אלא להכיר בתוכנה המעמדי ולהוציאו ממסגרתו המעוותת.
פופוליזם: בין הגדרות ובעיות מושגיות
ארנסטו לאקלאו פיתח תיאוריה לפיה הפופוליזם אינו תנועה פוליטית ספציפית אלא דיספוזיטיב...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
