מרכיבי הקשב – בררה, ריכוז ומאמץ: מודל אינטגרטיבי ויישומי
קניאל וארזי, 1996
הטקסט מקבל את משמעותו במהלך האינטראקציה עם הקורא. בכל רגע נתון, גדולה כמות הגירויים מן הכמות שיכול האדם לעבד, ולכן יש לו צורך במנגנון קשב שבו מתבצעת בררה. המאמר מציע מודל לעיבוד מידע שאמור להתגבר על ריבוי התיאוריות בנושא הקשב ולקשר ביניהן. המודל מתבסס על שלושה תחומי קשב: (א) עומס העיבוד או קושיו (ב) תהליכים התפתחותיים (ג) ליקויי קשב.
מודל כוללני לעיבוד מידע
גירויים (מחוץ לאדם או מתוכו) נכנסים במסלולים עצביים שונים למוח - נעים לחוש ומגיעים למרכזים הפיזיולוגיים המתאימים במוח - צירוף מגבלות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות מחייב תהליך בררה בין גירויים.
• יחידות המידע – אשר סוננו ועברו את המסלול העצבי עד המוח מגיעות לרישום חושי. כאן הם מקודדים אוטומטית מסימנים פיזיולוגיים (אור,קול) לסימנים פסיכולוגיים (תמונות, מילים, רצונות, מחשבות, דימויים) ולסימנים פיזיולוגיים (תנועות גוף,...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
