מסע שישק לארץ ישראל בראי הכתובות המצריות, המקרא והממצא הארכיאולוגי
נאמן, 1998
מבוא: משמעות מסע שישק לחקר תולדות ישראל
מסע שישק, מלך מצרים מהשושלת העשרים ושתיים (924–945 לפנה"ס), הוא אחת העדויות החוץ־מקראיות החשובות ביותר לקיומה של ממלכת ישראל בתקופת המלוכה המוקדמת. חשיבותו נובעת מכך שמדובר בתיאור מצרי רשמי של מסע צבאי שנערך זמן קצר לאחר פיצול הממלכה המאוחדת, והוא כולל רשימה מפורטת של ערים שנכבשו או שנפגעו במסע. תיאור זה חרוט על שער הבובסטית במקדש אמון בקרנק, ומהווה מקור מרכזי להשוואה עם התיאורים המקראיים של הממלכה המאוחדת וראשית ממלכות יהודה וישראל.
המאמר עוסק בשחזור מהלך המסע, בזיהוי האתרים המוזכרים ברשימה, ובהערכת ערכו של המסע להבנת המצב הפוליטי והצבאי בארץ ישראל במאה העשירית לפנה"ס.
הכתובת הטופוגרפית של שישק
המסע מתואר בכתובת הירוגליפית הכוללת רשימה של כ־150 שמות של ערים ומקומות בארץ ישראל ובסביבתה. רשימה זו מחולקת לשלושה חלקים עיקריים, שכל אחד מהם כולל קבוצות של שמות לפי אזורים גאוגרפיים – מהדרום לצפון. חלק מן השמות ידועים ומזוהים בוודאות (כגון מגידו, בית חורון, גזר), ואחרים נותרו שנויים במחלוקת.
הרישום נוצר על פי דגם מצרי מקובל עוד מהתקופה החדשה, שבו מצוין רצף של יעדים לאורך מסע צבאי. בכל...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
