מסגור המונח 'מחלה': מבוא

סיכום בעברית בהיקף 3214 מילים, של הפרק:

Rosenberg, C. (1992). Introduction. In: Rosenberg, C. & Golden J. (Eds.) Framing Disease (pp. xiii-xxvi) New Jersey: Rutgers University Press.

 

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


מסגור המונח 'מחלה': מבוא
Rosenberg, 1992

רפואה מורכבת משלושה אלמנטים: המחלה, הפציינט והרופא. אבל מחלה היא "ישות שקשה להגדירה. מחלה היא בעת ובעונה אחת מצב ביולוגי, רפרטואר של קונסטרוקציה מילולית המשקפת את האינטלקטואלים של הרפואה במהלך דור מסוים, לגיטימציה למדיניות ציבורית מסוימת, אספקט חברתי ואינדיווידואלי, תוך־נפשי, סנקציה לערכים תרבותיים ואלמנט מעצב ביחסים שבין רופא למטופל". בדרכים מסוימות, מחלה לא קיימת עד שאנחנו מסכימים שהיא קיימת, על ידי תפיסתה, קריאתה בשם ותגובה עליה.
אחד האספקטים העיקריים של המחלה הוא שהיא חייבת להיות מפורשת כאירוע ביולוגי, מותאמת קצת לקונטקסט הספציפי בו היא מופיעה. כפי שקורה אצל בעלי חיים, החברה, כפי הנראה, לא מעצבת את תגובתם לכאב וההתמודדות עם סבל, אבל כן חווים חולי וליקויים בתפקוד הרגיל. ועדיין, זה יהיה הוגן לומר כי בתרבות שלנו מחלה לא קיימת כתופעה חברתית עד שאנחנו מסכימים שהיא כן, ומעניקים לה שם. במהלך המאה האחרונה תהליך הענקת השמות הפך להיות מאוד מרכזי לחברה. לדוגמא, הרבה רופאים בחרו לתייג התנהגויות מסוימות כמחלה, למרות שבסיסן הגופני נשאר לא ברור ואולי אף לא קיים, כמו אלכוהוליזם, הומוסקסואליות, היפראקטיביות ועוד. באופן כללי, הגישה לרפואה מתעצבת סביב הלגיטימציה הנבנית באמצעות הסכמות על דיאגנוזות מסוימות. תורת הריפוי יותר מדי מאורגנת על ידי החלטות דיאגנוסטיות. הקונספט של המחלה רומזת, מחייבת ונותנת לגיטימציה להתנהגות האינדיבידואל ומדיניות ציבורית.
הרבה נכתב בשני העשורים האחרונים על ההיבט הסוציולוגי של הרפואה. אבל היבט חשוב הוא פועל יוצא של האמת המוסכמת שאנשים מעצבים עצמם לפי התרבות. אם כל אספקט של זהות האינדיבידואל הוא מובנה, גם המחלה היא כזאת. למרות שהעמדה הטוענת להבניה חברתית איבדה משהו מהחידוש שלה בעשור האחרון, היא עדיין מזכירה לנו במלוא העוצמה שחשיבה רפואית ופרקטיקות רפואיות הן לעיתים נדירות משוחררות מאילוצים תרבותיים. זה לא מקרה שדורות של אנתרופולוגים חקרו בחריצות רפואה במדינות לא מערביות. הרפואה המערבית בת זמננו ללא ספק צמחה משם.
כמה מהאילוצים החברתיים משקפים ומאגדים ערכים, גישות, וסטאטוסים של מערכות יחסים בתרבות הרחבה. אבל רפואה, שבמאה הקודמת הייתה מקושרת בעיקר לדיסציפלינות המדעיות, היא בעצמה ענף שלם במערכת החברתית. אפילו ההיבט הטכני שלה, למעשה נושא קטן לעומת ההנחות התרבותיות (למשל מין וגזע), מעוצב על ידי העולמות האינטלקטואליים וצורות ארגוניות של קהילות ספציפיות ותת קהילות של מדענים ורופאים. שוני בהתמחות, במבנה הארגון, לימודים אקדמאים ועוד – כל אלו משחקים תפקיד בתהליך בו הרופאים מסכימים על הגדרות למחלה. מההבט הזה, ההגדרה "היסטוריה חברתית של הרפואה" היא טאוטולוגית כמו "משמעות חברתית של מחלה". כל אספקט של היסטורית הרפואה הוא בהכרח חברתי, לא משנה אם הוא קשור למעבדה, ספרייה או לצד המיטה.
במאמר הזה, הכותב מתחמק מהמונח "הבנייה חברתית". הוא חש שזה נוטה להדגיש על יתר המידה את המטרות של הפונקציונאליסטים ואת מידת השרירותיות הטבועה בשיח המוביל לתיאור תמונת המחלה. הויכוח על ההבניה החברתית התמקד על חופן דיאגנוזות חברתיות מהדהדות כמו היסטריה, תשישות עצבים, הומוסקסואליות ועוד – כאלו שהיבטים ביולוגים טהורים טרם הוכחו כקשורים אליהם בלעדית. לכן הוא בחר להשתמש במושג "מסגרת" במקום "הבנייה" כדי לתאר את הסכמות המעצבות את המחלות הפרטיקולאריות. ביולוגיה, באופן משמעותי, בדרך כלל מעצבת את המגוון של האפשרויות של חברות למסגר את המחלות. כך, שחפת וחולירע למשל, מציעות תמונות שונות למסגור.
במשך שני העשורים האחרונים, מדענים חברתיים, היסטוריונים ופסיכולוגים התעניינו יותר ויותר במחלה ובהיסטוריה שלה. ההתעניינות במשמעות של ההבניה החברתית זה רק אספקט אחד במגוון אספקטים שונים. העניין הלימודי בהיסטוריה של המחלות משלב ומאגד כמה מגמות שונות שאפילו לא תמיד משתלבות זו בזו. אחד הדגשים בקרב היסטוריונים על ההיסטוריה החברתית הוא החוויה אצל אנשים רגילים. המחלה הפכה בשנים האחרונות לחלק מקובל בקנון של ההיסטוריה. עוד דגש הוא העניין במרכזי מחלות ביחס למדיניות הקשורה בבריאות הציבור, המוסברים על ידי שינויים דמוגרפיים שקרו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה עשרים. כמה קרדיט מגיע להתערבות הרפואית בירידה במוות והארכת תוחלת החיים, וכמה מגיע לעלייה ברמת החיים והמצב הסוציואקונומי? המשמעויות של המדיניות באות לידי ביטוי בחלוקת המשאבים המוגבלים של החברה. על ידי בחינת ההיסטוריה של המחלות אנחנו יכולים ללמוד גם על מנהל התברואה העירוני ובריאות...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^