מנוס מחופש: חופש ודמוקרטיה
פרום, 1992
1. אשליית האינדיבידואליות
עוד בתחילת חינוכו של האדם מוכנסות מחשבות מוכנות לראשו, ואילו המחשבה המקורית אינה זוכה לעידוד.
"דע את עצמך", זהו אחד הכללים היסודיים לאושר האדם ולחזקו. בתוכו של הדבר, העצמי שבאדם נחלש, וחסר אונים ובלתי בטוח הריהו חי בעולם שאין לו עוד אליו כל יחס של ממש וכל רגש אמתי, ושבו נהיה כל אחד למכשיר, והוא עצמו נעשה חלק ממכונה שהיא מעשה ידיו, הוא חושב, מרגיש, ורוצה אחת שהוא מאמין כי עליו לחשוב, להרגיש ולרצות, תוך כדי כך הוא מאבד את העצמי שלו, אותו העצמי שעליו בלבד יכול וצריך להתבסס כל בטחון אמתי של אדם חפשי.
הוויתור על ספונטאניות ועל עצמיות תוצאתו עצירת החיים, אמנם, הגולם חי מבחינה ביולוגית, אבל הוא מת מבחינת הרגש והתבונה.
מה איפוא הוא מובן החופש בשביל האדם המודרני? הוא השתחרר מהכבלים החיצוניים שהיו יכולים למנעו מלעשות ומלחשוב כפי שמצא לנכון. יכול היה להיות בעל בחירה, אילו היה יודע את שהוא עצמו רוצה, חושב ומרגיש. אבל אין הוא יודע. הוא מציית לסמכויות עלומות שם ומסגל לו "אני" שאינו שלו. ככל שהוא מוסיף ועושה זאת, הוא מרגיש עצמו חלש יותר ובאותה מידה אנוס יותר ללכת בתלם. מתחת למעטה החיצוני של אופטימיות ויזמה תוקף על האדם המודרני רגש של אין אונים, הגורם לו כי יביט אל השואה המתקרבת אליו כאילו הוא משותק.
2. חופש וספונטאניות
חוסר האונים ואי הביטחון של הפרט המבודד בחברה המודרנית, שאין הוא יכול לשאת בדידות זו, מבודד...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
