ממדים דתיים של קונפליקט ואלימות פוליטיים
Brubaker, 2015
המחלוקת בין גישות פרטיקולריסטיות לכוללניות
הדיון על תפקידה של הדת בסכסוכים פוליטיים נחלק לשתי תפיסות עיקריות. הגישות הפרטיקולריסטיות רואות בסכסוכים פוליטיים בעלי רקע דתי סוג מיוחד של תופעה, בעלת היגיון פנימי ייחודי הנובע מזהויות ואידאולוגיות דתיות. לפי תפיסה זו, לדת יש כוח עצמאי להצית או לעצב סכסוכים, באופן שאינו ניתן להסבר באמצעים כלליים של זהות פוליטית או אתנית. לעומתן, הגישות הכוללניות גורסות שאין כל ייחוד לסכסוכים דתיים: הדת פועלת כמו כל מערכת זהות אחרת, והאלימות הקשורה בה נובעת ממאבקים על משאבים, כוח או הכרה ולא מתוכן דתי כשלעצמו.
אף על פי ששתי הגישות מתמודדות עם קשיים תאורטיים, מוצגת האפשרות לשלב ביניהן. יש להכיר בכך שדת אינה ישות אחידה, אלא מארג מורכב של סמלים, מוסדות ופרקטיקות, שבנסיבות מסוימות עשויים להוביל להתפרצות סכסוכים פוליטיים.
דת כצורה של אתניות
בהמשך מוצגת התפיסה הכוללנית הרואה בדת אחת הצורות של אתניות פוליטית. לפי כיוון זה, דת, גזע, שפה ושאר מרכיבים תרבותיים משמשים סמנים של שייכות קבוצתית וגבולות חברתיים. כבר בשנות השישים הדגיש פרדריק בארת' כי אתניות נוצרת מתוך הבחנה סובייקטיבית בין קבוצות, ולאו דווקא...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
