מוטיבציה ללמידה בבית הספר – הלכה ומעשה
קפלן ועשור, 2001
מוטיבציה היא מושג מרכזי בחינוך, ואנשי חינוך מחזיקים תיאוריות שונות, מדעיות יותר או פחות, לגבי משמעותה של המוטיבציה בקרב תלמידיהם. פיתוח תיאוריות המגדירות מוטיבציה התרחש כבר לפני שנים רבות, אך בתקופה המודרנית ניתן לראות את התפתחותן של תיאוריות מוטיבציה בתחומים כמו פילוסופיה, פסיכולוגיה, או נוירו-ביולוגיה, ובמיוחד בתחום הפסיכולוגי-חינוכי. בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בתפקידם המשמעותי של תהליכי מוטיבציה להצלחת תלמידים בבתי הספר, ומצד שני בחוסר מוטיבציה של תלמידים כגורם המביא לבעיות התנהגות בקרב תלמידים. המאמר הנוכחי מציג סוגים שונים של תיאוריות מוטיבציה הנמצאות בשימוש במחקרים בעשרות השנים האחרונות, במטרה לקדם את העניין של הקוראים בנושא המוטיבציה, ובאופן ספציפי בתחום המוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים.
מהי מוטיבציה?
מקור המילה מוטיבציה הוא במילה "תנועה" (motion), ומכאן משמעותה כמתארת "מניעים" (motives) להתנהגות. כלומר, מוטיבציה עוסקת במניעים של בני אדם להתנהגות כלשהי. בתחילת התפתחות הפסיכולוגיה, עיקר ההתייחסות למוטיבציה הייתה כהתנהגות נלמדת באמצעות חיזוקים ו/או עונשים. ההבדל נחקר בין תופעות שאין צורך במוטיבציה עבורן, כמו למשל עיכול או שינה, לעומת תופעות המצריכות מוטיבציה, כגון התעמלות, קריאה או שיחה. באופן מוגדר, מוטיבציה מיוחסת להתנהגויות שיש בהן בחירה בין אלטרנטיבות של מטרות ואמצעים.
על פי הגדרות של מרטין מאהר משנות ה-80 וה-90, להתנהגות קיימים שלושה ממדים: כיוון, עצמה ואיכות. "כיוון", מתייחס לבחירה לנקוט בפעילות מסוימת. "עצמה", מתייחסת לרמת ההשקעה של האדם באותה פעילות. "איכות", מתייחסת לסגנון ההשקעה של האדם באותה פעילות, למשל פתרון בדרכים חדשניות מול עבודה קשה תוך שימוש באסטרטגיות לא מוצלחות. תיאוריות מוקדמות של מוטיבציה התמקדו בשני הממדים הראשונים, ואילו תיאוריות עדכניות מדגישות גם את הממד השלישי, איכות המעורבות של האדם במשימה.
תיאוריות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
