לחברוּת בקבוצות יש גמולים (אפיסטמיים): השפעת הצורך לסגירות על הטיות כלפי קבוצת הפנים
Shah et al., 1998
לכולנו יש מוטיבציה להמנע מעמימות. בני-אדם לא אוהבים לחיות בעולם שהוא עמום ולא ודאי ויש משהו בהשתייכות לקבוצה שיוצר אצלם את ההבניה הזאת שאומרת מי אנחנו, מי אנחנו לא, מי איתנו, מי נגדנו. שייכות לקבוצה מצמצמת את אי הודאות. אי ודאות נוצרת בנסיבות המערערות על הביטחון שאדם חש כלפי נכונות מחשבותיו, עמדותיו, רגשותיו או התנהגותו, במיוחד כאשר הן נוגעות לנושאים הנתפסים בעיניו כחשובים.
ניתן להבחין בשלוש גישות לאי-וודאות:
• הצורך בצמצום אי-ודאות (הגישה המצבית): אי ודאות היא מצב לא נעים המעורר חוסר נוחות ולפעמים חרדה. לטענת חוקרים קודמים, זוהי אחת המוטיבציות המרכזיות הגורמות להזדהות עם קבוצות. ניתן להבחין בין משתתפים שהסיטואציה חדשה עבורם (ולכן מעודדת אי-ודאות) לבין משתתפים ותיקים, שהתנסו בסיטואציות של מחקר בעבר, ובדק מי מזדהה יותר עם קבוצתו.
• אוריינטציה לאי-ודאות (הגישה הבין-אישית): זוהי תכונת אישיות ויש הבדלים במידה שבה אנשים שונים מונעים על ידיה. נשים בעלי מכוונות לאי ודאות חשים כי מצבים לא ודאיים מעוררים מחשבה ורצון להתמודד עימם. אנשים בעלי מכוונות לוודאות מחפשים מצבים בהם הכול ברור וידוע. משתדלים להימנע ממצבים של אי-ודאות על-ידי חיפוש הבניה או שימוש רב בסטריאוטיפים, דעות קבוצות, חשיבה דוגמטית- "אנחנו" מול "הם"... נמנעים מבחינה זהירה של כל ההיבטים המורכבים של מצבים עמומים ומסתפקים בפתרונות בזק. הם נוטים לחשוב שאם תכונה יוחסה לאנשים השיכים לקבוצה מסוימת אז תכונה זו ייחודית לאותה קבוצה והיא לא תימצא אצל אנשים השייכים לקבוצות אחרות. תפיסה כזו מאפשרת למכוונים לוודאות לחלק את העולם לקטגוריות ברורות ומובחנות, להבחין בקלות בין טובים לרעים מבלי לתת את הדעת לגווני ביניים וכן לחוש ודאות גדולה יותר.
• צורך בסגירות (הגישה המשולבת): רצון לקבל כל תשובה שהיא, ובלבד שלא תהיה מבולבלת או עמומה. סיטואציות של לחץ זמן, עייפות, מטלה משעממת, רצון בקונצנזוס- מגבירים את הצורך בסגירות בקרב מרבית בני האדם; עם זאת קיימים הבדלים בין-אישיים.
מטרת המאמר היא בדיקת הקשר בין הצורך לסגירות קוגנטיבית לבין הנטייה להזדהות עם קבוצת הפנים. השערת החוקרים: הקבוצה מספקת...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
