להפוך ליהודי שחור: גזענות אנטי-גזענות תרבותיות בישראל העכשווית

סיכום בעברית בהיקף 2047 מילים, של המאמר:

Ben‐Eliezer, U. (2004). Becoming a black Jew: Cultural racism and anti‐racism in contemporary Israel. Social Identities, 10(2), 245-266.‏

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


להפוך ליהודי שחור: גזענות אנטי-גזענות תרבותיות בישראל העכשווית
Ben‐Eliezer, 2004

המחבר פותח בתיאור סרט, בו מוצג בחור אתיופי בשם גדי, אשר גר במרתפי התחנה המרכזית בתל אביב. גדי עורג לארץ מולדתו, לאימו, ולבישולים שלה. לאחר שמפיק הסרט מפתיע אותו בכרטיס טיסה לאתיופיה, גדי נוסע לבקר את משפחתו, וחוזר לארץ. למה? כי אין לו מה לעשות שם לטענתו. האם אכל את הבישולים של אימו? "השתגעת? אי אפשר לאכול את האוכל שם, אפשר להדבק במחלות!". "מוטיב החזרה" (לארץ המולדת) הפך לסימפטום שכיח בקרב הדור הצעיר של יהודי אתיופיה, הנובע מתהליכי גזענות ואנטי גזענות המתרחשים בארץ.
יהודי אתיופיה עלו לארץ ישראל בשני גלים: מבצע משה (84-85) ומבצע שלמה (91), כאשר בזמן כתיבת המאמר חיו בישראל כ-80,000 עולים מאתיופיה. יהודי אתיופיה חיו לפי המסורת היהודית מאז המאה ה-12 ומאמינים שהם אחד משבטי ישראל מימי התנ"ך. בהופעתם הם דומים לשאר האתיופים אך שונים בדרך חייהם ועל כן נקראו באתיופיה Beta Israel או Flashas מלשון זרים. קבלתם בארץ הייתה חמה אולם עם הזמן ניתן היה לראות כיצד נדחקו לשוליים מבחינה חברתית וסוציואקונומית.
מדוע נדחקו האתיופים לשוליים והאם לא היו להם אמצעים למנוע תהליכים אלו? אלו השאלות העיקריות במאמר. טענתו העיקרית של בן אליעזר, היא כי מעמדם הנמוך נובע משיח גזעני- אנטי גזעני שהתפתח בישראל המודרנית. בקרב האתיופים, השכבה שנחשפה בצורה הרחבה ביותר לגזענות הייתה הדור השני הצעיר (שאינו נחשב ל"דור המדבר").
צורות חדשות של גזענות ואנטי גזענות התפתחו באירופה שלאחר מלחה"ע השנייה, כתוצאה מתהליכי גלובליזציה ושינויים מבניים. גם בישראל, התפתחה גזענות הקרויה "cultural racism", בתוך קונטקסט של שינוי חברתי פוליטי.
גזענות תרבותית בישראל הפוסט הגמונית: במשך מספר עשורים, ישראל הובילה אידיאולוגיה ממלכתית, לפיה המדינה מייצגת את האמת האחת, את רצון הכלל, כך שהכל צריך להיות מנוהל ומפוקח על ידה. הדעה הייתה, כי יש להטמיע בעולים מחברות מסורתיות ערכי רציונאליות ומודרניזציה באמצעות סוציאליזציה. קבוצות המיעוט הבינו עד מהרה, כי המטרה הייתה לשלוט בהן ולשמרן כאוכלוסיות חלשות. המצב לא השתנה עם עליית יהודי אתיופיה.
ישראל עברה בהדרגה שינוי מהותי שהשפיע גם על תהליך הקליטה של עולים לארץ. השינוי היה תוצאה של מספר גורמים עיקריים: מעבר מכלכלה צנטרליסטית לשוק חופשי, הופעתה של חברה אזרחית, ומשבר מפלגתי של קריסת מפלגת העבודה והקמת ממשלת אחדות לאומית. ישראל עברה בהדרגה מאתוס קולקטיביסטי לאתוס אינדיבידואליסטי שניסה לתת לגיטימציה לשוני ולפלורליזם. מעבר זה מכונה פוסט הגמוני או פוסט מודרני ונראה לעין בשנות ה-80, 90.
באותה התקופה, הייתה עלייה רוסית לארץ (850 אלף), עלייה שטופלה בשיטת קליטה חדשה -"קליטה ישירה", בה העולים היו חופשיים לבחור עם עלייתם את מקום מגוריהם ואת עיסוקם (בהתאם לדרישות השוק). אולם מדיניות הקליטה החדשה לא יושמה כלפי יהודי אתיופיה, שנחשבו ל"עליית...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^