לאומנות סטארט-אפ: הרציונל של הציונות הניאו-ליברלית
Getzoff, 2020
מבוא: מדינת הסטארט-אפ
"מדינת הסטארט-אפ" זכתה לפופולריות כשם כינוי נרדף למדינת ישראל, ומיתגה מחדש את המדינה כמודל לפעילות מוצלחת, ייחודית, יזמית וטכנולוגית. מחבר מאמר זה מנתח את ספרם של סניור וסינגר משנת 2011 - מדינת הסטארט-אפ, מנוע הצמיחה הכלכלי של ישראל, וכן את שלל הטענות שמעלים מחברי הספר לגבי ייחודה והצלחתה של ישראל.
מחבר המאמר טוען כי "שיח הסטארט-אפ" זה הינו חלק מנרטיב המדגיש את עליונותה הכלכלית והמדעית של ישראל. עם זאת, מחבר המאמר מציין כי שיח זה מפריד בין ההתפתחות הכלכלית לבין התהליכים ארוכי הטווח של הפקעת נכסים וקרקעות פלסטיניות. בנוסף, מחבר המאמר טוען כי שיח זה מייצג מעין מודל של "ציונות ניאו-ליברלית" המקדם אתוס יזמי בשילוב עם טענות ציוניות הקשורת להיסטוריה, מודרניות ואזרחות.
כדי להבין את הציונות הניאו-ליברלית, מחבר המאמר פונה למחקרים המנתחים את הניאו-ליברליזם לא רק כמדיניות כלכלית אלא כסוג של שלטוניות (governmentality) - בהתאם למונח שטבע הפילוסוף מישל פוקו לצורך הבנת האופן שבו הממשל הליברלי מתפקד על מנת לייצר נתינים אידיאליים מבחינת השלטון. נקודות מבט כזו מאפשרת למחבר המאמר לבחון לעומק את שיח הסטארט-אפ הניאו-ליברלי ואת הקשר של שיח זה לציונות.
לדברי המחבר, הציונות הניאו־ליברלית כפי שהיא משתקפת בספר מדינת הסטארט-אפ מגדירה מחדש את ההיסטוריוגרפיה הציונית על מנת ליצור...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
