טעות בזיהוי חזותי של חשודים: הזמנה למחקר ורפורמה

סיכום בעברית בהיקף 1134 מילים, של המאמר:

מנשה, ד. ועאסי, ר. (2005). טעות בזיהוי חזותי של חשודים: הזמנה למחקר ורפורמה. משפטים, 35, 205-330.

 

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


טעות בזיהוי חזותי של חשודים: הזמנה למחקר ורפורמה
מנשה ועאסי, 2005

כדי לבסס אחריות פלילית של חשוד, יש לזהות אותו כמי שביצע את העבירה. בהעדר הודאה, עדות שיטה או ראיות נסיבתיות, המשטרה משתמשת בזיהוי על ידי העד שנכח באירוע. העד צריך לזהות ולא לנחש. לכן אין לתת משקל לזיהוי בו העד מתבקש לזהות את החשוד, כאשר החשוד עומד על דוכן הנאשמים בבית המשפט. כמו כן, אין לזהות על ידי הצגת תמונה ושאלת העד האם זה הוא שכן דוגמאות אלו משחדות את זכרונו של העד. חרף זאת, החקיקה בישראל לא מסדירה את נושא זיהוי החשודים. תהליכי הזיהוי הנהוגים כיום אינם מתיישבים עם ערך חשיפת האמת במשפט הפלילי, אינם מספקים הגנה ראויה לחשודים חפים ואינה חלק מהליך הוגן. פעמים רבות שאלת זהות העבריינים נחרצת במשטרה ולא בבית המשפט.

שיטות הזיהוי הנהוגות בישראל
1. זיהוי על דרך ההצבעה. הצבעה של העד על החשוד במשטרה או בבית המשפט. שיטה זו נעשית כאשר אין צורך להעמיד את זכרונו של העד למבחן, כאשר העד מכיר את החשוד היכרות מעמיקה ומוקדמת ועל כן כלל לא מתבצע זיהוי. זה נקרא "עד מצביע".
2. מסדר זיהוי חי / פורמאלי. כאשר אין היכרות מוקדמת בין העד לנאשם אלא רק באירוע העבירה ויש צורך לבחון את זכרונו של העד. במסדר מציבים את החשוד בין כמה ניצבים אחרים דומים לו ואז מבקשים מהעד לנסות לזהות. הדמיון של הניצבים לחשוד הוא במבנה גוף, משקל, גובה, עור, צבע, משקפיים, צלקת, זקן, שפם וכו'. בישראל נהוג לכלול במסדר שמונה...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^