טיצ'נר והסטרוקטורליזם
Heidbreder, 1933
המאמר מציג את מעמדו המיוחד של טיטשנר בפסיכולוגיה האמריקאית החדשה, את שיטת העבודה שלו ומאפייניה, ואת תפיסתו בנוגע למקומה של הפסיכולוגיה בין שאר המדעים. המאמר מתאר את טיטשנר בתקופת שהותו באמריקה ומדגיש כמה מאפיינים חשובים שלו:
• האופי הגרמני של הגישה שלו- למרות שרק עבד עם וונדט שנתיים בגרמניה, הוא ניכס לעצמו מאפיינים וסגנון גרמניים וגם גישתו הוקצנה יותר מוונדט. טוהר, ניקיון וקפדנות במקום שימושיות ופרקטיקה, הקפדה על מחקר ניסויי לפרטי פרטיו, אוניברסאליות (חקירת ההכרה של כל בני האדם) במקום הבדלים בין-אישיים. זה בניגוד מוחלט לגישות אמריקניות כמו ביהביוריזם (ווטסון וסקינר) ופונקציונליזם (וויליאם ג'יימס).
• הזרות שלו באמריקה- סגנון קפדני של ההוראה וההדגמות, חוסר נכונות להשתתף בפעילות אגודת הפסיכולוגים האמריקנים (APA). הוא לא מקבל את ה- APAואז הוא מקים את אגודת החוקרים הניסויים (Experimentalists), בגלל שהוא לא מקבל את מה שאגודת ה- APA חוקרים, מבחינתו זה לא חלק מהפסיכולוגיה. רק מי שהלך בדרכו היה בתנועה שהוא הקים.
מאפיינים אלה מרחיקים אותו מהזרם העיקרי ועושים איזה פסיכולוגיה מבודדת ומנותקת מחיי היומיום שאין לה המשך אחריו. האופן שבו התבטאה תפיסת עולמו של טיטשנר וניסיונו האקדמי בהתנהלותו באוניברסיטת קורנל האמריקאית.
טיטשנר עבד בצורה נמרצת ומודעת לפי הפסיכולוגיה של וונדט עד שהוא נהפך לנציגה האמריקאי (למרות שבחיים לא נהפך לאמריקאי) של נקודת מבט זו. למרות סטיות בכמה נקודות, טיטשנר היה בוודאות בצד של וונדט. טיטשנר שאף בגבורה רבה לייסד את הפסיכולוגיה החדשה בעולם החדש (אמריקה), הוא היה קנאי כנביא להעברת המסר בשלמותו, שלא ידבק בו אף רבב מהעולם החדש.
על אף שטיטשנר חיי באמריקה עד יום מותו הוא תמיד היה זר במדינה, ההשפעה שלו ברבות השנים הייתה מאוד שתלטנית, גם כאשר היוקרה שלו דעכה, קורנל נשאר נקודת התייחסות חשובה בפסיכולוגיה האמריקנית. הוא היה הפסיכולוג אליו השוו אל מול תנועות אמריקניות אחרות. למרות שלמד רק שנתיים אצל וונדט הוא החשיב את...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
