"חתירה למגע אחר", שיטור החברה הערבית בישראל נקודת המבט של מפקדי תחנות

סיכום בעברית בהיקף 3956 מילים, של המאמר:

חסייסי, ב. וליטמנוביץ', י. (2017). "חתירה למגע אחר" – ששיטור החברה הערבית בישראל: נקודת המבט של מפקדי תחנות. בתוך: העיקר במחקר 2017: אסופת מאמרים בנושאי משטרה (עמ' 119-132). ירושלים: משטרת ישראל.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


''חתירה למגע אחר'', שיטור החברה הערבית בישראל נקודת המבט של מפקדי תחנות
חסייסי וליטמנוביץ', 2017

המאמר מציג ארבעה צירים של השקפות מפקדי תחנות בחברה הערבית:
1. משילות - דנה במציאות הסוציו-פוליטית של משילות נמוכה בחברה הערבית והפגיעה במשילות המשטרה כתוצאה של היותה זרוע מדינתית. היא מתארת תרבות של אי לגליזם שהתפתחה בחברה הערבית כתוצאה מכך ואת האתגרים שזו יוצרת עבור מפקדי התחנות.
2. יעילות - פורסת את פרופיל הפשיעה הייחודי של התחנות ואת הדרכים להתמודדות עמו. במיוחד מושם דגש על אתגרים וחסמים שנובעים מהמאפיינים התרבותיים והחברתיים של המיעוט הערבי, כגון חוסר נכונות לשתף פעולה עם המשטרה. מתוארים גם מספר פתרונות ארגוניים: שילוב מש"קים, שיטור עירוני ורפורמת אמו"ן.
3. משילות אלטרנטיבית - חושפת את המנגנונים העוקפים שמייצרים המת"חים שמאפשרים להם להתמודד עם המציאות של חוסר האמון והלגיטימיות. מנגנונים אלה כוללים: חריגה מתפקידי שיטור מסורתיים, פנייה לשיתופי פעולה עם הקהילה ושיטור הוגן.
4. כוח אדם משטרתי - דנה בחשיבותו של הגורם האנושי: הכמות, הזהות, והאיכות של השוטרים בתחנה הערבית.

שיטור מיעוטים בחברה שסועה
רוב המשטרות בעולם פועלות על פי קוד תרבותי שמשקף את תרבות הרוב. היחסים בין קבוצות מיעוט לבין המשטרה במדינות דמוקרטיות רוויי מתחים וכי רבה שכיחותם של עימותים אלימים בין שוטרים לאזרחים מקרב המיעוט. בנוסף ניתן להבחין בייצוג יתר של קבוצות המיעוט בבתי המעצר של המשטרה, בעמדות שליליות של המיעוט כלפי המשטרה ובטרוניות נגד אי היעילות ואי השוויוניות בתפקוד המשטרה הנוגע לקהילת המיעוט. ככל שגדל המתח בין קבוצת המיעוט לבין קבוצת הרוב, גובר בהתאמה המתח ביחסים בין קבוצת המיעוט והמשטרה.

גורמים מרכזיים כמאפיינים של יחסי המשטרה עם מיעוטים בחברות שסועות:
1. שכיחות המגעים עם גורמי אכיפה ואיכותם - במרבית החברות ניכר ריבוי מגעים יחסי בין קבוצות המיעוט לבין מנגנוני אכיפת החוק בכלל והמשטרה בפרט ומגעים אלה מתנהלים על רקע שלילי, דבר המתבטא בקשר טעון יותר ואלים יותר עם השוטרים (מעצרים ושימוש בכוח).
2. אופי המשטר - מיעוטים מסוימים מתנגדים לאופי המשטר במדינה או שאינם מזדהים עמו. היות שהמשטרה היא חזית המשטר הדבר עלול להגביר את המתח בינה לבין המיעוט, בעיקר אם קבוצת המיעוט אינה משלימה עם סדר הדברים ומבקשת לחולל שינויים מבניים ביחסים בינה לבין הרוב במדינה. במקומות אלה עלולים להתרחש עימותים בין קבוצת המיעוט למשטרה, בעיקר כאשר מופעלות פרקטיקות של "שיטור גבוה": משימות שיטור על פי הוראה של גורמים פוליטיים או שיש להם השלכות פוליטיות.
3. פערים בתרבות החוק - מיעוטים מסוימים נבדלים בתחומים שונים מקבוצות הרוב ובכלל זה הבדלים בתחום התרבות (דת, שפה, לבוש, יחסי מגדר וכו'). באותם מיעוטים יש אנשים העלולים לחוש כי הקוד התרבותי של קבוצתם אינו זוכה לביטוי בתרבות החוק ובמערכת אכיפת החוק, ולכן מלכתחילה הם סבורים שהחוק נוקט כלפיהם באפליה, ניכור וקיפוח, ואף יוצר קרימינליזציה של קבוצת המיעוט.

רפורמת אמו"ן: אימוץ פילוסופיית שיטור חדשה במשטרה
בשנים האחרונות מסתמן ניסיון נוסף לשלב עקרונות של שיטור מכוון קהילה בישראל, לדוגמא בתוכנית האמו"ן (אסטרטגיית מניעה ומיקוד ניהולי). התמקדות בפתרון בעיות המטרידות את אזרחי המדינה. כדי להשיג מטרה זו, התוכנית מגדירה מספר שינויים מהותיים בתכנון עבודת המשטרה. כדי לספק את הצורך של האזרחים בחוק וסדר, קובעת התוכנית, על המשטרה המקומית לברר עם האזרחים מהן הבעיות המטרידות אותם. אוכלוסיית המדינה אינה בנויה מקהילה אחת הומוגנית, אלא ממספר רב של קהילות מקומיות. לכן, סביר שכל קהילה תסבול מבעיות שונות וייתכנו גם דרכים שונות לטיפול בבעיות מהן סובלות. בחירה מקומית בבעיות שיש להתמקד בהן הינה מאפיין עיקרי של שיטור קהילתי ובהתאם מדובר בנדבך מרכזי בתוכנית אמו"ן. תוכנית אמו"ן מכירה בשונות של כל קהילה ובצרכים הייחודיים שנובעים ממנה. תוכנית אמו"ן נותנת פתח ארגוני להתמודדות עם שוני גדול יותר וכך אולי תוכל להציע מענים יעילים יותר לבעיות ולפרופיל הפשיעה בחברה הערבית, שלא ניתן עד היום.
ב-2017 הוקמה מנהלת החברה הערבית לשיפור שירות המשטרה והגברת הנוכחות ותחושת הביטחון האישי של האזרחים הערבים בישראל, ובראשה ניצב מוסלמי ישראלי ראשון. מטרת המנהלת לחזק את המשילות ושלטון החוק דרך הגברת האכיפה וההרתעה, והעמקת השותפות עם הנהגת החברה הערבית וגם עם הציבור הרחב. אחד מתפקידי המנהלת היא להוות גורם מתאם בין הגופים המקצועיים הרלוונטיים במשטרה ומחוצה לה ולסייע במיקוד הקשב הארגוני מול החברה הערבית, בייעול תהליכי עבודה ובהסרת חסמים. המנהלת אמורה לסייע בהקמת תחנות חדשות בחברה הערבית וחיזוק תחנות קיימות, לייעץ לפיקוד המשטרה בנושאים הנוגעים לשיתוף פעולה עם החברה הערבית, לתאם ולרכז את הטיפול בפריסת תחנות משטרה ביישובים הערביים, להגביר את הנגישות של האזרח הערבי לשירותי משטרה ולהגביר את שקיפות המשטרה כלפי הציבור, כולל מאמץ הסברתי ושיתוף הציבור במידע. המנהלת אמורה גם להגדיל את היקף המתנדבים, לרבות מתנדבי השירות הלאומי מקרב החברה הערבית ושילובם בפעילות המשטרתית, כמו כן, באחריותה לשלב צעירים וצעירות ערביים במשטרת ישראל (בקבע, שרות אזרחי ועוד).
ועדת אור הוקמה בעקבות מהומות אוקטובר 2000 בהם נהרגו 13 אזרחים ערבים במהלך עימותים עם משטרת ישראל, קבעה שהציבור הערבי מקבל טיפול ושיטור ירוד ביחס לחברה היהודית, והערבים מצידם לא רואים במשטרה גורם נותן שירות אלא זרוע ארוכה של משטר לא אוהד שמוציאה לפועל מדיניות במחלוקת. הועדה קראה למשטרה להפנים שהציבור הערבי אינו אויב, ופרסמה רשימה של המלצות לשינויים ארגוניים שיביאו להפנמה זו.
1. משילות: משטרה בתנאי משילות חלשה...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^