חרדה והמשבר האקולוגי: ניתוח של אקו-חרדה וחרדת אקלים
Pihkala, 2020
מבוא
אקו-חרדה וחרדת אקלים הפכו למונחים רווחים בתקשורת ובשיח הציבורי, והעניין המחקרי בהם גדל, אך חסר עדיין ידע שיטתי על צורותיהן ועל יחסן להשפעות נפשיות אחרות של המשבר האקולוגי. הדיון בהן התפתח בעיקר מ-2007 ואילך, והתעצם עם פרסום הגדרת עבודה לאקו-חרדה ב-2017 ועם עליית הפעילות האקלימית של בני נוער. שיח החרדה מגוון: היא מתוארת כרגש הקרוב לפחד ולדאגה, כתופעה פסיכודינמית הנובעת מרגשות מודחקים, כחרדה קיומית הנוגעת לשאלות היסוד של החיים, וכסימפטום המוגדר כהפרעת חרדה. המשותף לגישות הוא ראייתה כמכוונת אל העתיד וכקשורה לאיום שאי-הוודאות לגביו רבה.
חומרים ושיטות
החומרים נאספו לאורך תקופה ארוכה ממעקב אחר מחקר בין-תחומי ומחיפושי מילות מפתח, ונבחרו שבעה תחומים משיקים: מחקר ישיר על אקו-חרדה, מדעי החברה והמדינה, חרדה קיומית, מחקר פסיכודינמי ופסיכו-חברתי, חרדה פתולוגית, רגשות ואפקט אקולוגיים, ותיאוריות כלליות של חרדה. שיטת העבודה היא ניתוח שיטתי, המתאים למחקר בין-תחומי משום שהוא חושף הגדרות מתחרות לאותו מונח וחפיפות בין מושגים. אקו-חרדה משמשת כמונח גג לכל חרדה הקשורה למשבר האקולוגי, וחרדת אקלים מציינת חרדה הקשורה לשינוי אקלים מעשה ידי אדם.
ממצאים
הגדרות ומחקר ישיר על אקו-חרדה
ההגדרות הרווחות מדגישות אופי כללי ומפושט: פחד כרוני מאסון סביבתי, או תחושה גורפת שיסודות הקיום האקולוגיים מתמוטטים. הן משתלבות במסורת הרואה בחרדה תופעה קרובה לפחד ולדאגה אך נבדלת מהם: הפחד נקשר לאיום קונקרטי, החרדה נולדת ממצב עתיר אי-ודאות, והדאגה עזה פחות. סיווגם כשליליים ראוי לבחינה זהירה, שכן הם מסייעים להתמודד עם איום נתפס ויש להם גם צורות פוריות. בשדה ניכר מתח בין תפיסת האקו-חרדה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
