חיבת ציון: אותו מבט ומבט נוסף
גורני, 1993
חיבת ציון היא תנועה שכשלה אך רעיון שהצליח. חיבת ציון נתפסת בעינינו הן כתקופה והן כתנועה שקדמה לתנועה הציונית של הרצל. יש חפיפה גדולה בין ההגדרות, אך ההבדל הקטן הוא שחשוב. במאמר זה מדבר גורני על חיבת ציון – "התנועה" וחשיבותה ההיסטורית.
לחיבת ציון לא קם מנהיג בסדר הגודל של הרצל, לא קמו מתוכה תנועות נוער נלהבות וקנאיות והיא לא הצליחה לגייס כספים מספיקים שיתמכו במפעלי ההתיישבות שלה בארץ. יתכן וזו הסיבה שלאחר היעלמה לא קם מתוכה ארגון שימשיך את מורשתה.
כבר בזמן קיומה היו לה מבקרים שהצביעו על הפער שבין ערכיה והאידיאולוגיה שהתוותה לבין המעשים בפועל. המבקרים לא רק ניסו להצביע על הפערים הללו, אלא ביקשו גם לערער את התדמית אשר התנועה ניסתה לצור לעצמה. כך הייתה התנועה לראשונה מבין התנועות הציוניות אשר המיתוסים שניסו לבנות נשברו על ידי בני זמנם ואחרים.
אכזבתו של אחד העם
המבקר הראשון והגדול במנפצים היה אחד העם. כבר בשנת 1889 פרסם את מאמרו הידוע "לא זו...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
