זינוק עולמי: בחינת אימוץ מטבעות קריפטוגרפיים באמצעות מודלים מרחביים
Sergio & Wedemeier, 2025
רקע ושאלת המחקר
האימוץ העולמי של מטבעות קריפטוגרפיים נחקר מעט, בין היתר מפני שהתפיסה המקובלת רואה בהם נכסי סיכון גבוה הקשורים לספקולציה ולהימורים. ריבוי מקרי האימוץ מערער סטריאוטיפ זה: אל סלוודור הכירה בביטקוין כהילך חוקי לצד הדולר, השימוש היומיומי גדל בסין, בלבנון ובניגריה, ואישור קרנות הסל על ביטקוין ועל אתריום בידי רשות ניירות הערך האמריקנית סימן פתיחות של המערכת הפיננסית הבינלאומית. שאלת המחקר היא אילו דינמיקות מקרו-כלכליות מובילות לאימוץ, ובכללן אי-שוויון, חירויות הפרט, שחיתות, הכנסה לנפש ואינפלציה, ובמיוחד מהי הדינמיקה המרחבית שלו, שאותה מאפשרים לחשוף מודלים מרחביים.
סקירת הספרות וההשערות
ביטקוין משך תשומת לב מחקרית בין היתר בשל קצב התרחבות ההיצע הנמוך שלו, 0.9 אחוזים, הנמוך מזה של הזהב, תכונה שמוצגת כפוטנציאל של נכס מקלט. קו מחקר אחד מראה שתשואות העבר משפיעות מאוד על קשב המשקיעים אך שהשפעתן קצרת מועד, ומעיד על אופי ספקולטיבי. מטבעות היציבות, שערכם מעוגן לרוב לדולר, מהווים אמצעי זול להעברת כספים ותחליף לפיקדונות בנקאיים, ופותחים לתושבי שווקים מתעוררים גישה לשוקי ההון. יש הטוענים שהאימוץ נרחב במיוחד במדינות שמטבען נשחק או שסנקציות מגבילות את גישתן למערכת הפיננסית העולמית, ושיש מתאם חיובי ומובהק בינו ובין שחיתות ופיקוח על תנועות הון. במדינות המערב הנכסים נתפסים בעיקר כספקולטיביים.
שלוש השערות נבחנות. אחסון ערך במדינות לא יציבות כלכלית: האימוץ גבוה יותר תחת אינפלציה גבוהה, אי-שוויון ניכר וצמיחה נמוכה, שם שחיקת כוח הקנייה הופכת את המטבעות לחלופה לבנקאות המסורתית. תשתית כזרז: האימוץ...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
