זיכרון והיסטוריה: זמן פולחני וזמן היסטורי
Spiegel, 2002
תקציר
המאמר עוסק במבנים והייצוגים השונים של הזמן בזיכרון ובהיסטוריה. המאמר מתמקד בתפיסה של זמן בהיסטוריה היהודית, ובוחן שתי תקופות היסטוריות: ימי הביניים, והתקופה במהלך ואחרי השואה. הטיעון המרכזי הוא שהזיכרון ההיסטורי שקיים בטקסטים נבחרים ביהדות בשתי התקופות, משקף חוויה היסטורית שבה באופן מעגלי מתבצע שחזור של אירועים ופרדיגמות השייכות לטקסי הקדושה היהודיים. חוויות מודרניות או עכשוויות מקבלות משמעות רק באמצעות האופן שבו ניתן להתאים אותן לקטגוריות של אירועים תנ"כיים ולפרש אותן באמצעות היבטים מסורתיים או דתיים.
המאמר טוען כי שאלת ההיסטוריה היהודית, גם בימי הביניים וגם לאחר השואה, עוסקת באופן משמעותי בקשרים שבין זיכרון לבין היסטוריה באופן כללי, בניגוד למגמות האקדמיות העכשוויות בתחום ההיסטוריוגרפיה שטוענות כי היסטוריה היא למעשה זיכרון. הטענה היא שכאשר הזיכרון משמש לשחזור, מיחזור או חוויה מחדש של העבר, וגורם לעבר "להופיע מחדש" בהווה, יש לו תפקיד היסטורי, מפני שהוא לא מאפשר...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^