השפעת החברה האזרחית על ארגונים בינלאומיים: תיאוריה של הנתיב המדינתי
Pallas & Uhlin, 2014
תקציר
במקרים רבים, ארגוני חברה אזרחית משפיעים על ארגונים בינלאומיים לא רק באמצעות פנייה ישירה, אלא תוך הסתייעות במדינות. השימוש בערוץ המדינתי מתרחש כאשר ארגונים אלה יוצרים קשרים עם שחקנים מדינתיים ומבקשים מהם לקדם את מטרותיהם בזירה הבינלאומית. על בסיס תופעה זו מוצעת תאוריה חדשה המסבירה מהם התנאים שיאפשרו גישה אפקטיבית לערוץ המדינתי, וכיצד תתאפשר באמצעותו השפעה ממשית על ארגונים בינלאומיים. המודל מבוסס על ארבעה גורמים: חדירות, אנשי קשר, בריתות ועוצמה.
מבוא
לארגוני חברה אזרחית תפקיד בולט במשילות גלובלית, ובנושאים כמו הגנת הסביבה, פיתוח, זכויות אדם ושמיטת חובות. עם זאת, למרות הרושם שארגונים אלו פועלים באופן עצמאי, פעמים רבות השפעתם מתאפשרת הודות לתמיכתן של מדינות. השפעה זו מתקיימת במרחב שבו נציגי המדינות, ולאו דווקא נציגי הארגונים הבינלאומיים עצמם, מחזיקים בעמדות מפתח. ארגוני חברה אזרחית נעזרים בשחקנים מדינתיים כדי להשפיע על המדיניות בזירה הבינלאומית.
ההתמקדות היא בארגונים בינלאומיים שמדינות חברות בהם, וההחלטות בהם משפיעות על אוכלוסיות גלובליות. "ארגוני חברה אזרחית" כוללים ארגונים לא־ממשלתיים, תנועות חברתיות, איגודים מקצועיים וקהילות דתיות, אך יחידת הניתוח היא הארגון הספציפי, ולא רשתות. ההשפעה נבחנת כיכולת לעצב מדיניות ועמדות כך שישרתו את מטרות הארגון. שתי תופעות עומדות במרכז: הסתייעות בערוץ המדינתי, והשפעה באמצעותו.
כיצד מסבירים המחקרים הקיימים את הסתייעות ארגוני החברה האזרחית בערוץ המדינתי?
רבים מהמחקרים מציגים את החברה האזרחית כשחקן עצמאי, לעיתים אף יריב לממשלות. גישה זו מבוססת על דגש בנורמות ובמוסר, ולא על עוצמה חומרית. אחרים, לעומת זאת, מדגישים את חשיבות המדינה בעיצוב המדיניות, גם כאשר ארגוני החברה האזרחית פועלים. גישה זו רואה במדינות שחקן מרכזי, אך מיעטה להציג תאוריה שיטתית בנוגע לשימוש...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
