הערכת חסר תגובתית של הצעת שלום "ישראלית" לעומת "פלסטינית"
Maoz et al, 2002
הקדמה: דחייה תגובתית כמחסום לפתרון סכסוכים
בסכסוכים פוליטיים, צדדים יריבים נוטים לזלזל בהצעות פשרה שמקורן בצד שכנגד, תופעה המכונה "דחייה תגובתית" (Reactive Devaluation). תופעה זו מהווה מכשול פסיכולוגי משמעותי בפני מו״מ יעיל. המחקר עוסק בבדיקת תופעה זו בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, תוך הדגשת תפקידם של זהות המציע ותפיסת הצעתו בהערכתה על ידי הצד השני.
חסמים פסיכולוגיים לפתרון סכסוכים
מלבד חסמים מבניים ואסטרטגיים, קיימים גם חסמים פסיכולוגיים שמקורם בתפיסות, מוטיבציות והטיות קוגניטיביות. דוגמאות לכך כוללות דיסוננס קוגניטיבי, אשליית ביטחון עצמי מופרז, סלידה מהפסד ודרישת הגינות יחסית לתחושת הצדק של כל צד. הדחייה התגובתית נבדלת בכך שהיא נובעת ממי שהציע את הפשרה ולא מתוכנה.
רקע למחקר: דוגמאות קודמות לדחייה תגובתית
מספר מחקרים קודמים הראו שמרגע שהצעה נתפסת כהצעת הצד השני, היא מאבדת מערכה. לדוגמה, הצעת פירוק נשק שהוצגה כאילו באה מרונלד רייגן נתפסה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
