העצמי החברתי: על להיות דומה ושונה בו-זמנית
Brewer, 1991
בתאוריית הייחודיות האופטימאלית ברוואר מצביעה על שני צרכים עיקריים הקשורים להזדהות עם קבוצות: הצורך בשייכות/היטמעות והצורך במובחנות. הצורך בשייכות/היטמעות הוא הצורך להיכלל, להשתלב בקולקטיב חברתי גדול. הצורך במובחנות הוא הצורך להיבדל מאנשים אחרים. לפי התאוריה, כל אדם מונע בידי שני הצרכים יחד. האדם רוצה לחוש שייך אך גם מובחן. ככל שאחד משניהם מסופק יותר כך עולה כוחו של הצורך המנוגד. כאשר אחד משני הצרכים אינו זוכה לסיפוק ראוי- יש תחושת חוסר בטחון וחוסר שלמות. במצב של ייחודיות יתר- נחוש בדידות. במצב של היטמעות- נחוש דומים מדי לאנשים אחרים.
לדעת ברוואר, שיווי משקל בין שני הצרכים מושג באמצעות השוואות חברתיות שונות. הצורך בשייכות מסופק באמצעות חברות בקבוצה והצורך בייחודיות מושג באמצעות הבחנה בין קבוצת הפנים לקבוצות אחרות. ככל שהקבוצה גדולה יותר וכוללת מגוון רחב יותר של אנשים כך היא כוללנית יותר, מגדילה את הצורך בשייכות אך פוגעת בסיפוק הצורך בייחודיות. לכן, אנשים יעדיפו קבוצות בינוניות בגודלן ובשונות בין חבריהן, שכן קבוצות אלה מתאימות לסיפוק שני הצרכים המנוגדים.
אנשים נבדלים בגודל הקבוצה שתספק ייחודיות אופטימאלית, כך שאנשים מסוימים יעדיפו קבוצות קטנות ואחרים קבוצות גדולות. הבדלים אלה ישפיעו על המידה שבה אדם מזדהה עם קבוצות: אנשים בעלי מידה רבה של צורך בייחודיות...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
