הסטודנטים והצעירים של ימינו: הצבר התסכולים והיכולת
ארליך, 2012
החברות הערביות: העדר קונסנזוס ומהפכה כפולה
מהקמפוסים ל"בלוגוספירה": סטודנטים, בוגרים, צעירים
שלושה דורות היסטוריים הניעו תמורות מרכזיות במזרח התיכון במאה העשרים: דור 1919, מבשרי הפרק הפרלמנטרי; דור שנות השלושים, מבשר הערביות החילונית המהפכנית; ודור שנות השבעים, שנשא את עליית האסלאם הפוליטי. בעשור השני של המאה העשרים ואחת אין עוד לקבוע שנות אחדות של מחאת צעירים המחוללת שינוי היסטורי. ציבורי הנוער האוניברסיטאי נותרו מפולגים בין נוהים אחר המסר האסלאמי, מבקשי השתלבות במדינה המודרנית ומתרפקים על המהפכנות הפאן-ערבית. השליטים ייצבו את משטריהם כמערכות רודניות, בנו מנגנוני דיכוי יעילים, חיסלו את הקמפוסים כשדות של פעילות פוליטית והכינו ירושה משפחתית של השלטון.
מתחת לפני השטח הצטברו תסכולים ויכולות. שיעור הצעירים באוכלוסייה הערבית הוא הגדול ביותר בהיסטוריה של הערבים, ומהפכת ההשכלה הגבוהה יצרה דור המוני ראשון של מתבגרים משכילים, שאיכות לימודיו ירודה, אבטלתו גבוהה והגירתו למערב גוברת. במקביל עקפו רשתות הטלוויזיה החדשות את הצנזורה, והאינטרנט יצר קהילות שיח וירטואליות שגישרו בין תלמידי הקמפוס לבוגריו ולציבורי העובדים. הליברלים הצעירים ראו ברשת מכשיר מהפכני, אך גם האסלאמיסטים ניצלו אותה היטב. עם שקיעת הקמפוס כשדה פוליטי קם מרחב צעיר אחר, ה"בלוגוספירה", שבנתה בהתמדה קונסנזוס של חרון מצטבר כלפי משטרי הרודנות וחצתה את הקווים בין אגפי הצעירים.
תנופת שחרור: מהפכת הסטודנטיות
המהפכה השנייה מתחוללת בקמפוסים עצמם: כמחצית באי מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם הערבי, וכן בתורכיה ובאיראן, הן נשים, לעומת כרבע ופחות מזה בשנות השבעים. הדרך לכך הייתה ארוכה. קריאותיהם של חלוצי הקדמה במאה התשע...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
