המשטר של מדינת ישראל: מודל "הדמוקרטיה האתנית" וביקורת המציאות
ג'מאל, 2000
המציאות החברתית והפוליטית בישראל היוותה מקור השראה לחוקרים רבים שניסו לבחון את המציאות באמצעות מודלים תיאורטיים. אחד המודלים הוא מודל הדמוקרטיה האתנית שיושם על ידי הסוציולוג הישראלי סמי סמוחה, בניסיון לאפיין את המשטר במדינת ישראל באמצעות כלים תיאורטיים המערערים על התפיסות הדומיננטיות בשיח האקדמי הישראלי. מאמר זה מבקר את מודל הדמוקרטיה האתנית. סמוחה מצליח לערער את התפיסות הסוציולוגיות והפוליטיות הרווחות בישראל ולהעלות לדיון אקדמי וציבורי את שאלת אופיו של המשטר הישראלי. הוא מיישם את מודל הדמוקרטיה האתנית על המציאות הישראלית ויוצר שבר בשיח הפוליטי הדומיננטי. הוא מערער על השיח הרווח בחוגים האקדמיים המאפיין את מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית. הוא דוחה את ההערכות המנוגדות הרואות בישראל דמוקרטיה מערבית מצד אחד ואי דמוקרטיה מצד אחר. בעיניו בישראל שוררת דמוקרטיה לא אזרחית. מבקריו של סמוחה נחלקים בין אלה הרואים בישראל דמוקרטיה שיש בה הפרעות זמניות לבין אלה הרואים במשטר של מדינת ישראל משטר לא דמוקרטי. אמל ג'מאל מנסה במאמר זה להעלות הערות תיאורטיות ואנליטיות בכל הנוגע למודל הדמוקרטיה האתנית כפי שהוא בא לידי ביטוי במאמרו של סמוחה. דיון זה יעסוק בביקורת על המודל תוך התייחסות לשתי נקודות מבט מרכזיות שנועדו להמחיש את התלות הנורמטיבית של תיאוריות פוליטיות ומודלים אנליטיים. הנקודה הראשונה תתמקד בהיבטים תיאורטיים ותבחן את המודל לאור תיאוריות חברתיות ופוליטיות שונות. השנייה תתייחס להשלכות האמפיריות של המודל. אמל ג'מאל טוען שמרכזיותה של המדינה כיחידת הניתוח מרכזית והצגתה כישות מונוליתית משקפת את האידיאולוגיה הפוליטית הדומיננטית בישראל, שמייחסת חשיבות מרכזית לאינטרסים ולשיקולים של המדינה תוך כדי דחיקת החברה הישראלית והדינאמיקה שלה לשוליים. כמו כן מודל הדמוקרטיה האתנית מתעלם מההבדלים האתנו תרבותיים בתוך האוכלוסייה היהודית בישראל. המציאות הרב תרבותית השוררת בחברה הישראלית חוצה את הגבולות הלאומיים במישורים השונים. למשל, מיקומם של המזרחיים בחיי החברה והתרבות ממחיש שמודלים תיאורטיים המנסים להסביר את המציאות הפוליטית בישראל חייבים לייחס חשיבות לקונפליקט הרב תרבותי שהולך ומתחזק בחברה הישראלית.
קשיחות תיאורטית במציאות אלסטית
התפיסה הדומיננטית של סמוחה רואה בדמוקרטיה האתנית חלק מרצף ממושך בין דמוקרטיות לאי דמוקרטיות. על מנת להציג את הדמוקרטיה האתנית בצורה מעמיקה יותר סמוחה משתמש בהצגת מאפייניה השונים המסייעים בהבחנתה כאבטיפוס תיאורטי. מאפיינים אלה מאפשרים להפוך את המודל לכלי ניתוח אנליטי במחקרים השוואתיים, דבר שמוציא את המודל מההקשר הישראלי המצומצם שלו. תוספת ראויה לציון במאמרו החדש של סמוחה היא הוספתם של שני ממדים חדשים למודל – האחד היסטורי והאחר דינמי. סמוחה מנסח תנאים שיכולים להוביל להיווצרותה של דמוקרטיה אתנית והמשמרים את יציבותה. הוא הופך את התנאים ההיסטוריים למרכיב מרכזי בהבניית אופייה של הדמוקרטיה האתנית. המאמר מהווה יישום של המודל על המציאות הישראלית תוך ניסיון להמחיש את השינויים שהתרחשו בישראל לפני קום המדינה ועד ימינו. חשוב לציין שהוא מפנה תשומת-לב רבה לטיעוני מבקריו. הוא מתייחס להתפתחויות במערכת הפוליטית בישראל, ובעיקר לתהליכי הדמוקרטיזציה, על-מנת להצביע על יציבותה ועל יכולתה להתאים את עצמה למציאות המשתנה, לטענתו של סמוחה הדמוקרטיה הישראלית שיפרה את איכותה במרוצת השנים. אבן-הבוחן המרכזית לבחינת אופיו של המשטר היא השסע האתנולאומי בין יהודים לבין ערבים בתחום הקו הירוק, באמצעות שמונת המאפיינים של הדמוקרטיה האתנית, סמוחה...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^