המהפכה החוקתית במשפט הפלילי – האיזון שבין זכויות הנאשם, לבין זכויות קרבנותיו

המהפכה החוקתית במשפט הפלילי – האיזון שבין זכויות הנאשם, לבין זכויות קרבנותיו
ארבל, 2003

נשיא בית המשפט העליון שמגר היה מהראשונים להפנות את הזרקור לשאלת היחס בין זכויות הנאשם בהליך הפלילי לבין זכויות קרבנות העבירה והעדים. מלאכת עריכת האיזון שבין זכויות הנאשם לבין זכויות קרבנותיו ואינטרסים אחרים של הציבור- מתנהלת יום יום בבתי משפט, בחזית רחבה של נושאים העולים בכל שלביו של ניהול ההליך הפלילי. היענות מרחיבה לדרישותיו של הנאשם עלולה לעיתים לבוא על חשבון קרבנותיו, וזכותם של הקרבנות לחירות ולכבוד. לטענת הנשיא שמגר, העמידה התקיפה על זכויות הנאשמים בעידן שלאחר חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו- דחקה את זכויותיהם של קרבנות העבירה.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - זכויות הנאשם, זכויות קרבנותיו וחובתה של החברה
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעניק ביטוי חוקתי ל"אני מאמין" של מדינת ישראל ומהווה מסגרת ערכית המתווה את פעילותן של רשויות המדינה. חוק זה מגן על זכותו של האדם לחירות, לשלמות הגוף, לכבוד, לקניין, לפרטיות, אך הפעלתו כרוכה באופן בלתי נמנע בפגיעה בזכויות אלה ביחס לחשוד ולנאשם. אין חולק על הטענה כי חוק זה מחולל עתה בישראל מהפכה. בתחום המשפט הפלילי מהפכה זו שמה את הדגש, במרבית המקרים, על העצמת זכויות הנאשם בהליך הפלילי המתנהל נגדו. העצמת זכויות הנאשם למשפט הוגן וראוי היא אינטרס לא רק של הנאשם, אלא של כלל החברה הדמוקרטית השואפת לאמת, לצדק ולהגינות.
שיטת המשפט העמידה כללים משפטיים הבאים להבטיח כי הפגיעה בזכויות היסוד של הנאשם תקטן ובמידת האפשר תהא מינימלית, תוך שתאפשר בירור האישומים המיוחסים לו. כשם שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן את זכויותיהם של נאשמים, כך הוא חל גם על קרבנות העבירה, ופורש את חסותו גם על אלה שנפגעו ממעשה העבירה. בחקיקה של השנים האחרונות, מכירה המדינה בפגיעותו של קרבן העבירה בהליך הפלילי, ובחובתה שלה להתחשב בו ולהגן עליו מפני פגיעה מיותרת נוספת. בתחום המשפט הפלילי-דיוני באה ההכרה במעמדו של נפגע העבירה ובזכויותיו לידי ביטוי בתיקונים שהוכנסו בסדרי הדין, ואשר קבעו כי בית משפט אשר הרשיע נאשם בעבירת מין, רשאי להורות על הגשת תסקיר על מצבו של נפגע העבירה והנזק שנגרם לו, על מנת להעניק את המשקל הראוי לשקול זה בעת גזירת העונש. דוגמה נוספת היא תיקון שמאפשר לנפגע עבירת מין להעיד שלא בנוכחות הנאשם.
חוק זכויות נפגעי עבירה הציב לעצמו מטרה "לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם", ונקבעו בו הסדרים, המעניקים לקורבן מעמד בשלבים השונים של ניהול המשפט הפלילי נגד הנאשם שפגע בו, לדוגמה הזכות לקבל מידע על ההליך הפלילי, זכות שההליכים ינוהלו תוך זמן סביר, זכות לנפגע עבירת מין או אלימות להביע עמדה לעניין עיכוב תהליכים או הסדר טיעון וכיוצא באלה. אפילו שזכויות אלה, ברובן, הוסדרו עוד קודם לכן בהנחיות פרקליטת המדינה, החוק הוא נקודת ציון וצעד נוסף בדרך לשינוי מבורך בתפישת מעמדם של נפגעי העבירה בהליך הפליל ובתפישת האיזון הראוי בהליך בין הנאשם לבין נפגע העבירה. החוק מבטא הכרה ממלכתית וחברתית במחויבותה של החברה לסייע, במסגרת ההליך הפלילי ובאמצעותו, בתיקון העוול שנגרם לנפגע בעצם מעשה העבירה.את חקיקת החוק ניתן להבין על רקע תהליך האינדיבידואליזציה המאפיין את החברה המערבית.

עיון הנאשם בחומר הכרוך בפגיעה בפרטיות ופגיעה בנכונות להעיד
במרכזה של הזכות...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^