הגירה בינלאומית בפרספקטיבה פוליטית

סיכום בעברית בהיקף 2334 מילים, של המאמר:

Zolberg, A. R. (1981). International Migrations in Political Perspective. International Migration Review, 15(1), 3-27.

להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה


אופציונלי. השם שיופיע על החשבונית


הגירה בינלאומית בפרספקטיבה פוליטית
Zolberg, 1981

תיאוריות ההגירה מתעלמות מהמימד הפוליטי של התופעה, שהינו מרכיב יסודי בה. שתי התיאוריות העיקריות:
א. תיאוריה פונקציונליסטית מיקרו-אנליטית, שפותחה על ידי רבנשטיין בסוף המאה ה-19 ומתארת מודל של תנועה וולונטרית של יחידים בתגובה להזדמנויות המחולקות באופן בלתי-שוויוני. התיאוריה מקבלת אי-שוויון זה כנתון מראש והוא אינו מעסיק אותה רבות, היות שהיא לא מבחינה בין תנועות פנים-מדינתיות לתנועות בינלאומיות.
ב. תיאוריה מאקרו-אנליטית שפותחה בסוף המאה ה-20, המדגישה מאבק בין אינטרסים ורואה בהגירה תהליך המונע על ידי אי-שוויון מבני, אותו ניתן לייחס לקפיטליזם. התיאוריה מצמצמת את ההגירה לתהליך חד-מימדי של חליפין כלכלי בלתי-שוויוני בין מדינות המקור למדינות היעד. לפיה, הגירה היא רק עוד צורה של ניצול, והיא אינה מתייחסת לגורמים קולקטיביים נוספים או למהגרים כאינדיבידואלים עם אינטרסים מובחנים. בנוסף, היא לא עוסקת בשני מאפיינים עיקריים של תופעת ההגירה: האחד- אנשים רבים אינם מהגרים ממדינתם בשל מחסומים נגד יציאה, שלא ניתן להתגבר עליהם. השני- אנשים רבים מהגרים מסיבות שאינן כלכליות.

הארגון הפוליטי של המרחב העולמי במדינות טריטוריאליות ריבוניות הוא זה המתווה את ייחודה של ההגירה הבין-לאומית כתהליך מובחן ולפיכך גם כאובייקט להגות תיאורטית. בנוסף, הגישה הפוליטית מספקת בסיס תיאורטי להבחנת ההגירה הבין-לאומית משתי צורות הגירה נוספות: תנועת האנשים במרחב לפני ארגון העולם במדינות לאום ותנועתם המתמדת בתוך גבולות מדינתם.

חשיבותם של גבולות פוליטיים
הגישה הפוליטית היא מאקרו-אנליטית ולכן היסטורית, כיוון שנקודת המוצא שלה היא מאפיין של העולם בימינו שהוא ייחודי בהשוואה לתקופות קודמות. תהליך ארגון העולם במדינות לאום לווה בשינוי צורתן של הישויות החברתיות שאותן מדינות הכילו בתחילה לכדי חברות מדינתיות (statist), שגבולותיהן החברתיים חופפים לגבולות המדינה. קיומה של תופעת ההגירה מעיד על כך שישויות אלו אינן מערכות סגורות והן נמצאות באינטראקציה זו עם זו כחלקים ממכלול כלשהו. הגישה הפוליטית מחייבת את פירוט מאפייניו של אותו מכלול.
הדגש על מעבר של תחומי שיפוט אינו צריך להוביל לפורמליזם משפטי או להסתכלות מנקודת מבט מדינתית. מנקודת מבטם של המהגרים, הרי שהמעבר קשור לבלי הפרד לתהליך בו הם מפסיקים להיות חברים בחברה אחת ונהפכים לחברים בחברה אחרת במקומה. שינוי זה עשוי להתרחש ביוזמתם או ביוזמתה של המדינה, והמניעים להתרחשותו הם רבים ומגוונים. השינוי אינו בהכרח עניין של "הכל או כלום" והחברות בחברות שונות יכולה להיות סגמנטית. לפיכך, תהליכים אלה נמצאים על רצף שנע מהחלקי ו/או הזמני עד לכולל ו/או קבוע.
הגישה הפוליטית חושפת פן חברתי של התופעה: הגירה בין-לאומית מהווה סטייה מהנורמה הדומיננטית של הארגון החברתי ברמה העולמית. נורמה זו משתקפת לא רק בתפיסת העולם כמורכב ממדינות הנחשבות לישויות כמעט טבעיות, אלא גם במודל המקובל של חברה כמערכת חברתית ותרבותית המבוססת על טריטוריה מסוימת והמשכפלת את עצמה.
ההסתכלות על הגירה כסטייה נובעת גם מהדיון בחופש התנועה הבין-לאומית; הקונצנזוס הרחב הקיים לגבי עקרון חופש היציאה מהמדינה אינו בנמצא כשמדובר בעקרון המשלים של הכניסה אליה. להיפך- ישנו קונצנזוס אוניברסלי וחד-משמעי לגבי זכותה של כל מדינה להגביל את כניסתם של זרים אליה. זכות זו, הנתפשת כמובנת מאליה, היא תכונה חיונית של ריבונות פוליטית...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^