הבניית זהות בקרב משפחות מעורבות בחברות קונפליקטואליות: המקרה של משפחות יהודיות-מוסלמיות בישראל
Gaya, 2022
המאמר עוסק בזיהוי הדרכים שבהן משפחות מעורבות מבנות את הזהות שלהן בהקשר של חברה קונפליקטואלית כמו החברה הישראלית. המאמר מתבסס על מחקר אתנוגרפי שנערך בקרב 16 משפחות מעורבות יהודיות-מוסלמיות בישראל, אשר זיהה שתי דרכים עיקריות שבהן המשפחות מבנות את הזהות שלהן: משפחות עם זהות אחת, בהן אחד מבני הזוג עובר לתרבות של בן הזוג השני, ומשפחות בעלות זהות היברידית, בהן כל אחד מבני הזוג משתתף בפרקטיקות הדתיות והתרבותיות של בן הזוג השני. המאמר מראה כיצד המצב הסוציואקונומי של המשפחות משפיע על בחירות הזהות שלהן.
מבוא
למרות עלייה במחקר לגבי משפחות מעורבות ולגבי חברות קונפליקטואליות, המחקר על תהליכי הבניית זהות בקרב משפחות מעורבות בחברות קונפליקטואליות עדיין דל. זאת, למרות שמשפחות מעורבות בחברות קונפליקטואליות יכולות להיות מקרה בוחן מעניין וחשוב לגבי תהליכי הבניית זהות במשפחות מעורבות. כאמור, המחקר הנוכחי זיהה שני דפוסים עיקריים של הבניית זהות במשפחות מעורבות: אימוץ של זהות אחת ואימוץ של זהות היברידית. מתוך 16 המשפחות שהשתתפו במחקר, המאמר הנוכחי יתמקד בהצגת הסיפורים של שתי משפחות – כל אחת מייצגת דפוס אחד של הבניית זהות.
הבניית זהות במשפחות מעורבות
משפחות מעורבות הן משפחות שחוצות גבולות סימליים בחברה נתונה, ולכן נתפסות כמפרות את הסדר החברתי. הגבולות האלה יכולים להיות גבולות אתניים, לאומיים, דתיים, מעמדיים, וכדומה, או שילוב של כמה מהנ"ל. המחשבה המודרנית הקונלוניאליסטית נטתה לראות זהות כחד ממדית וכדיכוטומית: ההשתייכות הייתה יכולה להיות לקולוניאל השליט או ליליד הנשלט, ללא אפשרויות נוספות. עם זאת, המחקר העדכני נוטה להתייחס...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^