דמוקרטיות ודיקטטורות- רעיונות, הקשרים, משטרים. פרק חמישי: זן חדש ישן: טוטליטריזם דתי
נויברגר, 2004
"הדמוקרטיה היא תחבולה מערבית לערעור יסודות האסלאם. מטרתנו אינה רק חירות. מטרתנו אינה רק עצמאות. איננו רוצים להיות חופשיים כמו שוודיה. הם אולי חופשיים ועצמאיים, אך אין להם תודעה קוראנית. נרחיק את בנינו מתענוגות הבשר המשחיתים. נרחיקם מהמסבאות ונשלח אותם לחזית" (אייטולה חומייני, Omid: 153-154).
"אפשר להשאיר הוצאות להורג בידי המאמינים, היכולים להתעלם מנהלים מטרידים (אייטולה סדיק חלחלי, Ibid : 102).
"מוות למי שאינה מכוסה ברעלה" (קריאת מפגינים בטהרן, Ibid : 185).
מה אפשר להסיק מהמובאות שלעיל על אופי המשטר האירני בתקופת חומייני?
דן זקס טוען, כי הפונדמנטליזם העכשווי הוא זרם דתי מהפכני החותר לשינוי העולם. עם מות הקומוניזם ודחיקת הפשיזם לשוליים תפס הפונדמנטליזם את מקומם. חוקרי הטוטליטריזם נהגו להגדירו דת פוליטית, שיש בה להט, אמונה פנטית, טקסים ופולחנים, קדושים וכתבי קודש . טלמון טען, כי הטוטליטריזם צמח כחלופה לדת ,נוכח שקיעת הדת, הנאורות והחילון במאות התשע עשרה והעשרים . יש הטוענים, כי לקראת סוף המאה העשרים התהפך הגלגל. עם היחלשות האידאולוגיות החילוניות - הלאומיות, הליברליזם, הסוציאליזם והקומוניזם - הדת חוזרת למרכז הבימה. עם התמוטטות הטוטליטריזם החילוני עולה וצומח - בעיקר בעולם המוסלמי - טוטליטריזם דתי. פונדמנטליזם טוטליטרי זה הוא זרם טלאולוגי מובהק, ששורשיו בעבר הרחוק ויעדיו בישועה המלאה והעתידית. זהו פונדמנטליזם אידאולוגי, מהפכני, כוללני ו"דמוקרטי", במובן זה שהוא נשען על ההמון, מגייס את ההמון, ודואג לכאורה להמון. בין המשטרים הדתיים טוטליטריים אפשר לציין בעיקר את אירן בתקופת חומייני 1989-1979) ואת אפגניסטן בתקופת הטליבן. (2002-1996) אפשר למצוא יסודות פונדמנטליסטים גם באירן שלאחר חומייני (1989) ובסודן שבשלטון האחים המוסלמים (1989).
מקרה בוחן: אירן החומייניסטית
כאמור, הדוגמה המובהקת למשטר טוטליטרי דתי היא אירן החומייניסטית, שהיא מעין תאוקרטיה מודרנית או אייטוקרסיה ( שלטון האייטולות .( Omid : 63 , 73 ) זוהי רפובליקה אסלאמית, שחוקתה תאוקרטית וכל חוקיה חייבים להתבסס על האסלאם ועל החוק המוסלמי. כדי להבטיח שהפרלמנט לא יחרוג מההנחיה לחוקק אך ורק חוקים המבוססים על השריעה, על הקוראן ועל המסורת האסלאמית, הוקמה מועצת שומרים, המונה שישה חכמי דת ושישה משפטנים מומחים במשפט האסלאמי, ותפקידה לפסול כל חוק שאינו אסלאמי לדעת חבריה. אירן בתקופת חומייני שאפה לחקות את דגם שלטונם של הנביא מוחמד וחתנו עלי במאה השביעית לספירה, שהיה שלטון של כוהני הדת וחכמיה (העלמא).
ואכן, אחרי המהפכה בשנת 1979 היו המנהיג העליון (חומייני), ( הנשיא (ח'אמנהאי), יושב ראש הפרלמנט ( רפסנג'אני ) ויושב ראש בית המשפט העליון ( ארדבילי ) אנשי דת . גם בפרלמנט האסלאמי הראשון היו כוהני דת רבים. מטרת המשטר היתה. לכונן חברה שבה "ערכים אסלאמיים, צווים אסלאמיים וחוקים אסלאמיים ישלטו על כל היחסים החברתיים" ( מתוך מצע המפלגה הרפובליקנית האסלאמית Benard : 115-116), זו הייתה דרישה להתמסרות מוחלטת לעקרונות, לחוקים ולערכים אסלאמיים, וכל מי שהתנגד למהפכה האסלאמית ולאסלאמיזם הוקע כאויב וככופר.
אירן בשלטון חומייני התאפיינה אפוא במרכיבים טוטליטריים רבים, אלא שהאידאולוגיה הטוטליטרית המוכרת שינתה צורה ואת מקומה תפס הסדר האסלאמי, הרואה בדמוקרטיה, בליברליזם, בקפיטליזם ובאימפריאליזם, כמו גם בסוציאליזם ובקומוניזם, את...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
