האתר המוביל ברשת לסיכומים בעברית

דמוקרטיה וביטחון לאומי בסכסוך מתמשך

סיכום בעברית בהיקף 3096 מילים, של המאמר:

הורוביץ, ד. וליסק, מ. (1990). דמוקרטיה וביטחון לאומי בסכסוך מתמשך. בתוך מצוקות באוטופיה: ישראל – חברה בעומס יתר (240-271). תל-אביב, עם עובד.



להורדת הסיכום
הזן פרטים » הזן פרטי תשלום » קבל את הסיכום במייל

מחיר הסיכום: 42 ₪


זוהי כתובת הדוא"ל אליה יישלח הסיכום, הקפד להזין כתובת תקינה

דמוקרטיה וביטחון לאומי בסכסוך מתמשך
הורוביץ וליסק, 1990

אחד ממדינאיה הבכירים של ישראל הגדיר את המצב שבו נמצאת ישראל מאז הקמתה כ"מלחמה רדומה", המתעוררת מידי שנים מספר והופכת למלחמה פעילה. גם בתקופה שבין מלחמה פעילה אחת לשנייה נמשכת פעילות צבאית מוגבלת כגון התנגשויות בגבול, פעולות טרור ופעולות תגמול. כתוצאה ממצב זה של סכסוך מתמשך נעשתה סוגיית הביטחון הלאומי לתחום מרכזי בחברה הישראלית שיש לו השפעה ניכרת על ערכים ומוסדות ועל חיי היומיום של אזרחי ישראל ואך על גבולותיה הגאוגרפיים והדמוגרפיים שהשתנו בעקבות שתי מלחמות ישראל עם מדינות ערב (1948, 1967). בסיום מלחמת 1948 רובה של האוכלוסייה הערבית עזבה דבר שהביא למצב בו ישראל הייתה קרובה להיות מדינת לאום. במלחמת 1967 הרחיבה טריטוריאלית ישראל את שטחה על ידי השתלטות על כל שטחה של ארץ ישראל המנדטורית ממערב לירדן ועל שטחים נוספים מעבר לגבולות הבינלאומיים של מצריים וסוריה. תוצאותיהם של שינויים טריטוריאליים ודמוגרפיים אלה טבעו את חותמם על המבנה החברתי והפוליטי של מדינת ישראל וכפו עליה התמודדות עם בעיות של זהות הלאומית והאזרחית ושל גבולות הקולקטיב הישראלי. כמוכן, המלחמות אף קבעו את ממדי הקצאת המשאבים לצורכי בטחון (לאחר מלחמת יום כיפור היה התקציב הגדול ביותר לעומת כל המדינות הדמוקרטיות ובין הגבוהים בעולם). בצד הקצאת המשאבים הכספיים הישירים בולטת בחברה הישראלית הקצאה שכרוכה ב"זמנו של הישראלי": שירות סדיר ומילואים. מדד נוסף למרכזיותו של הביטחון הלאומי היא מידת הבולטות בתקשורת בנושאים כמו סכסוך ישראלי-ערבי, בעיות ביטחון שונות המשפיעות על מצב הרוח הלאומי והערכת תפקוד הממשלה. מעבר לחילוקי דעות אידיאולוגיים והפוליטיים בקרב הציבור שרר בישראל תמיד קונצנזוס רחב מאוד שעינינו האיום הקיומי הגלום בסכסוך הישראלי-ערבי שנתפס בשתי צורות: 1. נתפס כטומן בחובו איום של השמדת מדינה. 2. נתפס כדבר שאין דרך לשנותו.
רק לאחר מלחמת ששת הימים (1967) חלה תמורה בקונצנזוס זה, על רקע האפשרות שנוצרה של "שטחים תמורת שלום" דבר אשר הביא להבנה בקרב חלק מהציבור כי הסכסוך תלוי במדיניות של ישראל ומידת נכונותה לויתורים. (מחלוקת שהחריפה לאחר מלחמת יום כיפור ושיאה לאחר הסכם השלום עם מצרים ב-1979).
ישראל קמה בעת מלחמה אשר הסתיימה בשביתת נשק ללא שלום ולכן מראשית ימיה כמדינה עצמאית, היה עליה להערך לקונפליקט אלים מתמשך – "הערכות לביטחון לאומי" אשר כולל שני היבטים: היבט אסטרטגי-צבאי (עסקו בו בעיקר מנתחים אסטרטגיים) - הדוקטורינה והתכנון הצבאי, מבנה צבא, ציודו, דפוסי תפעולו (ארגון ומשמעת) ושיטת הלחימה שלו. והיבט חברתי-מוסדי (עסקו בו בעיקר סוציולוגיים פוליטיים) - ההסדרים לגיוס כוח אדם והמשאבים לצורכי בטחון ודפוסי יחסי גומלין בין המערכת הצבאית והאזרחית. הבעייתיות בהפרדת שני היבטים אלו בצורה מאולצת היא שקיים קשר ביניהם, לדוגמא בשיטת הגיוס הישראלית שהיא גם הסדר מוסדי -חברתי הקובע את אורחות חייו של האזרח וגם את הדפוסים של יחסי חברה - צבא בישראל ועקב כך נובעים ממנו גם גילויים של מיליטריזציה במגזר האזרחי וגם הגילויים של אזרחות במגזר הצבאי. דוגמא נוספת היא כפל הפנים של בעיות בקרה של מבצעים צבאיים אשר יש לכך פן פוליטי מובהק ופן צבאי אופרטיווי – לכישלון בבקרה צבאית עלולות להיות תוצאות פוליטיות מרחיקות לכת ומצד שני אי בהירות בהנחיה הפוליטית של פעולות צבאיות עלולה להקשות על הבקרה ברמה המבצעית. המודעות לקשר הגומלין בין ארגון צבאי למבנה חברתי הייתה כבר נחלת היישוב היהודי בא"י עוד לפני הקמת המדינה אשר התבטא בהקמת ארגון ה"הגנה" אשר היה ארגון חמוש מחתרתי אשר היה כפוף למוסדות הלאומיים ופיתח מסגרות ודפוסי פעולה ששיקפו את התנאים החברתיים בו הם צמחו (הקמת כוח זמני מצד אחד והקמת הפלמ"ח מצד שני).
עם זאת יש שוני מהותי בין הסכסוך היהודי-ערבי בתקופת המנדט הבריטי ולאחר הקמת המדינה. בתקופת המנדט הסכסוך היה בין קהילות שהתקיימו זו בצד זו באותה טריטוריה תחת שלטון זר ולאחר הקמת המדינה הסכסוך היה כבר בין מדינות ריבוניות שקו תיחום טריטוריאלי מבחין ביניהן. מלחמת ששת הימים (1967) החזירה לקונפליקט את הממד הבין קהילתי לצד הבין מדינתי – נוספו למעלה ממיליון ערבים פלשתינים לתחום השליטה הישראלי. עתידם של שטחים אלה ואוכלוסייתם הפכו לנושא המחלוקת המרכזי בחברה הישראלית.
כל אחד מהפתרונות האפשריים לגבי אוכלוסיית השטחים בתנאים של המשך שליטה ישראלית (הקניית אזרחות, השארת אוכלוסייה ללא זכויות א גירושם) – מוליד...

לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^