דין וחשבון הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים
משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים, 2015
הגורמים שבאמצעותם משפיעה הכליאה על העבריינות:
1. הרתעה - על אף שבמשך השנים ההרתעה תפסה מקום מרכזי במערך השיקולים המנחים את בתי המשפט בגזירת העונש, מרבית המחקרים שבחנו סוגיה זו לא מצאו קשר בין החמרה ברמות הענישה לבין קידום הרתעה אישית או כללית. בעוד שהגדלת הסיכוי להיתפס מגבירה את ההרתעה, לחומרת העונש אין, במרבית המקרים, השפעה מובהקת כזו.
2. שיקום - אף שמבחינה היסטורית מטרת בתי הכלא הייתה בעיקר שיקומית, כיום ברור כי כוחו של השיקום ככלי למניעת עבריינות מוגבל. עם זאת, לא ניתן להתעלם מאינדיקציות רבות לכך שבתנאים מסוימים, תכניות שיקום אכן מובילות לצמצום ברמות הפשיעה החוזרת. הדברים נכונים במיוחד כשמדובר בתוכניות שיקום מחוץ לבתי הכלא, שעלותן נמוכה יותר. מכאן, ששיקום בקהילה באמצעות ענישה שנעה בין עבודות שירות לצווי מבחן ושירות למען הציבור צפוי להפיק תוצאות טובות יותר מאשר שימוש נרחב יותר במאסרים.
3. הרחקה מן הציבור (שלילת יכולת) - הכליאה מסייעת למניעת עבריינות משום שעבריינים שנמצאים במאסר ככלל אינם מבצעים עבירות מחוץ לכתלי הכלא בתקופת מאסרם (אם כי היא לא מונעת עבריינות המבוצעת בתוך הכלא או שיוזמים אותה מתוך הכלא). מחקרים בעולם אכן מצביעים על השפעה ישירה של כליאת עבריינים מסוכנים על רמות העבריינות. אף שהיקף ההשפעה של מאסרים על צמצום הפשיעה שנוי במחלוקת, ברור כי מאסרים מצמצמים את העבריינות באמצעות הרחקת עבריינים מסוכנים מהציבור. עם זאת, שימוש יעיל במאסר ככלי למניעת עבירות חייב להבחין בין עבריינים שצפויים לחזור ולבצע עבירות לבין אלו שלא. בנוסף, יש להתחשב באפקט הקרימינוגני של המאסר, דהיינו בכך שהמאסר בכלל ומאסר ממושך בפרט מעודד נטייה לעבריינות ומגדיל את הסיכוי שהאסיר יבצע עבירות עם שחרורו. כמו כן יש להתחשב בעלויות הכליאה הגבוהות שניתן היה להפנות אמצעים אחרים לצמצום הפשיעה, לתועלת השולית הפוחתת של הכליאה ולאפקט...
לקריאת הסיכום המלא הורד/י את הסיכום באמצעות הטופס לעיל^
